מ"ת 47338-11-14 מדינת ישראל נ' אבו דלו(עציר) ואח'

המשיבים מואשמים בשנים- עשר אישומים בעבירות רכוש, ובהן עבירות התפרצות למקום מגורים, עבירות גניבה, החזקת מכשירי פריצה, נסיבות מחשידות בכוונת גניבה ועוד. המשיבים 2-4 מואשמים גם בעבירות כניסה לישראל שלא כדין בכל אחד מן האישומים.

לפני בקשה למעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 21.12.14 הסכימו המשיבים 2-4 לבקשה והם נעצרו עד תום ההליכים.

למשיב 1 מיוחסים אישומים 7-12 לכתב האישום. ב"כ המשיב 1 חלק על קיומן של ראיות לכאורה לאישומים אלה, וטען כי גם אם יימצא שישנן ראיות לכאורה, הרי שחל בהן כרסום, ומכל מקום, בשל היותו של המשיב 1 צעיר בעל הרשעה קודמת אחת בעבירה שאינה עבירת רכוש, יש להורות על שחרורו לחלופה שהוצעה- מעצר בית בבית משפחתו בכפר עקב.

בתום הדיון שהתקיים ביום 21.12.14 קבעתי כי ישנן ראיות לכאורה לכל הפחות להוכחת המיוחס למשיב באישום 12, וקבעתי כי הנמקה תינתן במועד מאוחר יותר, במסגרת החלטה שתתייחס לכל האישומים המיוחסים למשיב ולכל ראשיה של הבקשה.

בחינת קיומן של ראיות לכאורה לאישומים 7-12

בחומר הראיות ישנה עדות של קרן אברהם על התפרצות לביתה וגניבת רכבה מסוג פורד פוקוס (עבירה שאינה מיוחסת למי מן המשיבים). לפי חוות דעת מז"פ מיום 3.11.14, הרכב שממנו ברחו המשיבים 2-4 באישום 12, ושבו נצפה המשיב 1 נוהג מוקדם יותר באותו הבוקר, הוא רכב הפורד הגנוב.