מ"ת 46640-07-16 מדינת ישראל נ' מלכה(עציר)

1.לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

2.בכתב האישום נטען, כי המשיב עבר עבירות של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה (ארבע עבירות) וחבלה במזיד ברכב (חמש עבירות), בכך שביום 22.7.16, בין השעות 22:15 עד 23:30 לערך, שהה המשיב, המנהל אורח חיים דתי-חרדי, באזור צומת הרחובות שדרות גולדה מאיר פינת האדמורים ליינער בירושלים, והחל ליידות אבנים ולפגוע בכלי רכב שנסעו באותה עת במקום.

3.מכתב האישום עולה, כי במקרה הראשון עבר כלי רכב במקום, המשיב נעמד מול הרכב והחל להשתולל ולצעוק, הרים אבן מהכביש ויידה אותה לעבר הרכב. כתוצאה מכך נגרם לרכב נזק. המשיב הרים אבן נוספת מהכביש ויידה אותה לעבר השמשה הקדמית של הרכב וזו נסדקה. במקרה השני הגיע רכב אל הצומת ועמד ברמזור. המשיב זרק לעבר הרכב שתי אבנים שפגעו ברכב. הנהג שנבהל מכך החל בנסיעה וחצה באור אדום את הצומת, כאשר תוך כדי כך יידה המשיב אבן נוספת שפגעה בחלקו האחורי של הרכב. במקרה השלישי הגיע רכב לרמזור. המשיב הגיע לנהג וצעק עליו שאסור לנסוע, ותלש מגב מהרכב והחל לחבוט באמצעותו ברכב. במקרה הרביעי הגיע רכב לצומת, עצר ברמזור, המשיב רץ לכיוון הרכב תוך שהוא מיידה אבן בעוצמה על השמשה הקדמית שלו, וכתוצאה מכך התנפצה השמשה ואחד המגבים נשבר. במקרה החמישי הגיע רכב אל הצומת, הרכב היה בנסיעה. המשיב קפץ לנתיב הנסיעה של הרכב תוך שהוא צועק "שבת, שבת". נהג הרכב ביצע עצירה פתאומית. המשיב קפץ על מכסה המנוע של הרכב, תלש את המגב השמאלי של הרכב והיכה באמצעותו בשמשה הקדמית של הרכב. כמו כן, ניסה לפתוח את דלת הנהג שהייתה נעולה. נהג הרכב האיץ את מהירות הנסיעה ועצר לאחר מכן מאחר ברמזור אדום. המשיב הגיע בריצה אל הרכב, ותלש את המגב האחורי וזרק לעבר הרכב אבן. נהג המכונית האיץ וחצה את הצומת באור אדום.

4.די באמור לעיל כדי להבין את המסוכנות הרבה הנובעת מהתנהגותו של המשיב. המשיב סיכן חיי אדם בנתיב תחבורה ואך בנס לא נגרמו פגיעות גופניות למי שהיו בכלי הרכב, אלא נגרמו נזקים לכלי הרכב בלבד.

5.ניתן לדמיין את תחושותיהם של נוסעי ונהגי כלי הרכב כאשר לפתע מופעלת כלפיהם אלימות הכוללת יידוי אבנים, תלישת מגבים, פגיעה בכלי הרכב ובמקרה אחד אף קפיצה למסלול הנסיעה של הרכב.

6.בבקשה למעצר עד תום ההליכים נטען, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום ונראה כי על כך אין חולק, וכי חומרת העבירות ונסיבותיהן, כפי שפורט לעיל, מבססת את המסקנה שאין תחליף ראוי למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

7.דומה, כי הצדדים מסכימים שהרקע לביצוע העבירות הוא נפשי. אין חולק, כי המשיב היה בטיפול נפשי ואף קיבל טיפול תרופתי. אין גם חולק, כי הליך קודם הסתיים לאור מצבו הנפשי של המשיב, שבאותה עת נמצא שאינו כשיר לעמוד לדין.

8.ביום 16.8.16 נערכה חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, שתיאר את עברו הנפשי והטיפולי של המשיב, הכולל שני אשפוזים פסיכיאטריים בכפייה, כאשר לפני האשפוז המשיב איים להתאבד. המשיב אובחן כסובל מהפרעות מנטליות והתנהגותיות וכן מהפרעת אישיות. באשפוז האחרון בשנת 2015 הוא אובחן כשרוי במצב מני-פסיכוטי. המשיב טופל בבית החולים כפר שאול מתוקף צו טיפול מרפאתי כפוי. הוא הגיע לבדיקות בזמן, שיתף פעולה בטיפול ובבדיקות שתן לא נמצאו שרידים לחומרים פסיכו אקטיביים. בשלב מסוים שוחרר המשיב מטיפול מתוקף צו ואז הפסיק לבוא לטיפול מרצון.

9.בבדיקה הפסיכיאטרית שנערכה למשיב נמצא כי המשיב בהכרה מלאה ומודע למצבו וכי הוא צלול. הוא יצר קשר, כולל קשר עין, וענה לשאלות לעניין והפגין התמצאות תקינה בכל המובנים. לא היו סימני דכאון, חשיבתו הייתה עקבית ולוגית ללא הפרעות. לא הביע מחשבות שווא כלשהן. לא היו הפרעות בזכרון ובריכוז; רמת השיפוט הייתה תקינה והייתה תובנה מלאה אצל המשיב למחלתו ולמצבו הנפשי. לגבי המעשים שביצע מסר המשיב, כי בעת האירוע כעס על אנשים הנוסעים במכוניות בסמוך לשכונתו, ולכן זרק אבנים. הוא הביע חרטה וביקר את התנהגותו; הוא מסר שמבין כי עבר על החוק והבהיר כי ברור לו שהוא אשם ועליו לשאת בעונש. עוד אמר, כי בעת ביצוע המעשים לא היה במצב חולני אלא פעל מתוך כעס בלבד. בסיכום חוות הדעת נאמר, כי המשיב מוכר למערכת כמי שסובל מהפרעות התנהגותיות כתוצאה משימוש בסמים וכבעל הפרעת אישיות. עוד צוין כי ביום האירוע נשוא כתב האישום נבדק המשיב על ידי פסיכיאטר בבית החולים כפר שאול, אשר לא מצא סימנים פסיכוטיים או הפרעה פסיכיאטרית אחרת היכולה להסביר את ההתנהגות החריגה. מכאן, הגיעו הפסיכיאטרים שחתמו על חוות הדעת למסקנה, כי בעת ביצוע המעשים המיוחסים למשיב הוא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור ופעל על פי רצונו החופשי ועל כן היה אחראי למעשיו, וגם עתה המשיב יודע ומבין במה מאשימים אותו, הוא מסוגל לעקוב אחר הליכי המשפט ולשתף פעולה עם עורך דינו והוא כשיר לעמוד לדין.