מ"ת 45847-07-16 מדינת ישראל נ' עוזרי(עציר)

ביום 24.8.16 התקיים דיון בפניי, לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב. החלטה מפורטת על קיומן של ראיות לכאורה בתיק זה ניתנה ביום 4.8.16 (כב' הש' הבכירה, דינה כהן).

במהלך הדיון עשתה ב"כ המשיב כל שניתן לשכנע את בית המשפט, לשחרר את המשיב ממעצרו למעצר בית, הכולל ביקורים קבועים במרכז מתאדון והתייצבות יומית בתחנת משטרה – ללא פיקוח וללא ערבויות כספיות. זאת, חרף תסקיר שירות המבחן אשר לא המליץ על שחרור המשיב ממעצר, בהיעדר חלופה מתאימה לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. ב"כ המשיב הפצירה בבית המשפט לבחון את המקרה בכובד ראש ולקחת בחשבון, בין היתר, את העובדה שנאשם נוסף בפרשה שחלקו גדול יותר שוחרר לחלופת מעצר, את קשייו של המשיב במעצר, את הקשר התומך והמשמעותי שיש למשיב עם מרכז המתאדון, את העובדה שלמשיב אין גורמי תמיכה אחרים כלשהם.

לאור נתוניו האישיים של המשיב, גילו ומצבו הבריאותי, ביקשה ב"כ מבית המשפט לתפור לו "חליפה הולמת" לפי מידותיו, באופן שיאפשר את שחרורו ממעצר, קרי: מעצר בית מלא בדירתו, 'חלונות' יציאה לביקור במרכז המתאדון, והתייצבות יומית בתחנת משטרה.

בנוסף, הפנתה ב"כ המשיב להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 6323/16 תיהאוי נ' מ"י ממנה ביקשה ללמוד על היעדר עילת מעצר במקרה זה ועל האפשרות לשחרר נאשם בעבירת רכוש ממעצרו ללא תנאים. אומר כבר בשלב זה, כי ב"כ השיב ביקשה ללמוד מהחלטה זו, ומפרוטוקול הדיון (החלקי) שהציגה יותר מכפי שיש בו וכי לא ניתן לגזור גזירה שווה ממקרה זה לענייננו. החלטה זו אינה מחדשת חידוש משפטי וברור כי לא נועדה לעשות כן. עניינה ספציפי – בנסיבות ספציפיות של עבירת רכוש שכפי הנראה כשלעצמה אכן אינה מקימה עילת מעצר ובנסיבות בהן לא נחה דעתו של בית המשפט מן האופן בו נעשה שימוש במידע שנאסף מתוך תיקים סגורים של הנאשם. אין בכך כדי להשליך על ענייננו.

המדינה מתנגדת לשחרור המשיב ממעצר לחלופה המוצעת. לטענתה, קיימת עילת מעצר הנעוצה בנסיבות ביצוע העבירה – בחבורה, לאחר תכנון מוקדם, סכום הגניבה גדול. כן קיימת מסוכנות אישית ולא ניתן לתת אמון במשיב בחלופה המוצעת. המשיב מכור לסמים, מתקשה להתנתק מחברה עבריינית, ועל פי תסקיר שירות המבחן הרקע לביצוע העבירה הוא חזרתו לשימוש בסמי רחוב. בנסיבות אלה לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופה שאין בה מרכיב של טיפול ופיקוח.

בענייננו קיימת עילת מעצר של מסוכנות לשלום הציבור המורכבת הן מנסיבותיו של המעשה והן מנסיבותיו של העושה. שילוב הנסיבות ואופיין אינן מאפשרות לקבוע, כי ה"חליפה" המוצעת אכן תואמת את מידותיו של המשיב ומבטיחה במידה הנחוצה את שלום הציבור.

מבחינת נסיבות המעשה המשיב חבר לשני קושרים נוספים לביצוע עבירת התפרצות לבית מגורים וגניבת סכום כסף גדול מאד ממנו ותכשיטים, והכל – תוך תכנון מוקדם, חלוקת תפקידים, ותוך קיום קשר רצוף בין המשיב ובין הקושרים עובר לפריצה ולאחריה. אף סוכם מראש חלקו של המשיב בשלל – וחלק זה איננו מבוטל. אכן, מחומר הראיות עולה, כי חלקו של המשיב פחות מזה של הקושרים האחרים ובהתאם גם עילת המסוכנות אינה בעוצמה הגבוהה ביותר.

מבחינת נסיבות העושה עולה מתסקיר שירות המבחן כי המשיב אינו עובד, מכור לסמים, המקיים קשר חלקי עם אשתו לשעבר ועם בנו בן ה-19, ללא קשר עם בני משפחה אחרים. מזה שש שנים מקיים המשיב קשר רציף עם מרפאת מתאדון במסגרת שיחות פרטניות וקבוצתיות. לאחרונה, חזר המשיב לצרוך סמי רחוב וכפי הנראה על רקע זה בוצעה העבירה. שירות המבחן התרשם, כי המשיב מתקשה לנתק עצמו מגורמים עברייניים. המשיב סובל במעצר וחסרונם של גורמי תמיכה מקשה עליו עוד יותר שכן אין מי שיכניס עבורו ציוד. בשיחה עם קצין המבחן, לא הציע חלופת מעצר כלשהי ואף לא הביע רצון לשילוב בחלופה טיפולית. לפיכך, לא נבחנה אפשרות זו. המשיב נוטל תחליף סם במעצר. שירות המבחן סבור, כי בנסיבותיו של המשיב, מעצר בפיקוח אלקטרוני עם מפקחים מתאימים שימנעו ממנו שימוש בסבי רחוב ויצירת קשר עם גורמים עברייניים בשילוב המשך ביקור במרכז מתאדון יכול להפחית את הסיכון הנשקף ממנו – סיכון המוערך כסיכון בינוני אם נמנע מצריכת סמי רחוב וכסיכון גבוה עם צורך סמי רחוב.