מ"ת 45060-09-14 מדינת ישראל נ' אחמד(עציר)

נגד המשיב, צעיר כבן 19 ללא עבר פלילי, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הריגה ושל חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 8.9.14 ישבו אביו ואמו של המשיב בחצר בית המשפחה שבבית חנינה ושוחחו ביניהם. המשיב הצטרף לשיחה ובמהלכה התעורר ויכוח קולני בנושא כספי. המשיב ואביו המשיכו בוויכוח בחנות השייכת להם והנמצאת בסמוך לבית. אחיו של המשיב, בילאל, התעורר משנתו בשל הצעקות, ניגש לחנות והצטרף לוויכוח. בין השלושה החלה תגרת אגרופים. בילאל הלם בפיו של המשיב במהלומת אגרוף. המשיב הדף בעוצמה את בילאל והאב תפס בחזקה את המשיב על מנת להפריד בין השניים.

המשיב עזב את החנות, נכנס לביתו וניגש למטבח כאשר בילאל (להלן – המנוח), הולך אחריו והאב הולך אחר שניהם. המשיב נטל מהשיש שני סכינים שאורך הלהב שלהם כ-20 ס"מ, והתקרב לאביו ואל המנוח שעמדו אותה עת בפתח הבית. המנוח הרים כיסא על מנת לחצוץ בינו לבין המשיב. האב אף הוא ניסה לחצוץ בגופו בין המשיב לבין המנוח והמשיב הניף את אחד הסכינים ונעץ אותו בחזהו של אביו מצידו השמאלי.

או אז פנה המשיב לעבר המנוח, הניף את הסכין ונעץ אותו בחזקה בצד השמאלי של בטנו. בנוסף דקר המשיב את המנוח במרפק ימין. המנוח נמלט לחצר האחורית של הבית והמשיב דלק אחריו. המנוח המשיך לרוץ לעבר משטח עפר הסמוך לבית. המשיב השליך לעבר המנוח את הסכינים והביט בו עד שהתמוטט. לאחר מכן נכנס המשיב לבית, נטל מאמו סכום כסף, ארז תיק ובו חפצים אישיים ודרכון ונמלט מן המקום.

כתוצאה מן הדקירות, נגרם לאב פצע דקירה בצד השמאלי של חזהו והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים ואילו למנוח נגרם פצע דקירה עמוק במרפק ימין ברוחב של כ-4.5 ס"מ ופצע דקירה בבטנו בעומק של כ-17 ס"מ. הסכין אותו נעץ המשיב בבטנו של המנוח חדר את כל איבריו הפנימיים וקרע את הוריד הנבוב התחתון. כתוצאה מכך נוצר דימום פנימי שהביא למותו של המנוח כעבור מספר דקות.

עם הגשת כתב האישום, הגישה המאשימה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו ובקשה זו מונחת לפניי.

ב"כ המשיב אינו חולק כי מרשו דקר את המנוח בבטנו. אלא שלטענתו עשה כן לצורך הגנה עצמית. עוד טוען הוא כי מותו של המנוח נגרם בשל עיכוב של ממש בהגעת האמבולנס שהוזעק לזירה ומשכך, אין קשר סיבתי בין מעשה הדקירה לבין מותו של המנוח.

אדרש תחילה לבחינת הטענה של ההגנה העצמית.