מ"ת 44062-07-14 מדינת ישראל נ' באסל דבש

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של עסקה בנשק, לפי סעיף 144(ב1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וסיוע לעסקה בנשק, לפי סעיף 144(ב1)+ סעיף 31 לחוק.

כתב אישום נפרד הוגש נגד שני שותפים לפרשה, איהאב פואקה ואמיר דבש.

2.על-פי כתב האישום מדובר בעסקאות של סחר בנשק שבוצעו בין המשיב ושותפיו לסוכן משטרתי. תחילתו של הסחר בקשר שנרקם בעיר העתיקה בירושלים בין איהאב ובין הסוכן המשטרתי, אשר לכאורה נמלט מהצפון על רקע סכסוך חמולות, במהלכו הציע איהאב לסוכן לרכוש כלי נשק ולצורך כך הפגיש בינו ובין המשיב ואמיר.

באישום הראשון- ביום 3.11.13, לאחר שאיהאב הודיע לסוכן כי ברשותו "שלושה ברזלים", נפגשו השניים ברכב ליד צור באהר, איהאב הראה לסוכן תמונות של כלי הנשק, התקשר לאמיר וביקשו להגיע למקום. אמיר הגיע ברכב נהוג בידי המשיב, אמיר והמשיב נכנסו לרכב של הסוכן, אמיר הציע למכור לסוכן אקדח וכדורים תמורת סך של 14,000 ש"ח וליווי לאחר ביצוע העסקה, הסוכן ביקש להתייעץ עם אחיו. למחרת היום, 4.3.11, התקשר איהאב לסוכן, השניים סגרו את העסקה וקבעו לבצעה בשעות הערב. השלושה נפגשו עם הסוכן בחניון בצור באהר, איהאב נכנס לרכב על מנת לוודא שהעסקה תבוצע, הודיע לאמיר שיגיע, אמיר מסר לסוכן אקדח חצי אוטומט מסוג COLD ומחסנית טעונה בתשעה כדורים, הסוכן שילם את הכסף לאיהאב שהעבירו לאמיר ונתן לאיהאב סך נוסף של 500 ש"ח בתמורה לחלקו. איהאב ואמיר יצאו מהרכב ועלו לרכב הנהוג בידי המשיב, השלושה ליוו את הסוכן עד ליציאתו לכביש הראשי הסמוך.

באישום השני- ביום 6.11.13, בהמשך לאירועים אלו, התקשר איהאב לסוכן, הציע לו "נשקים ארוכים" ואף שלח באמצעות הטלפון הנייד תמונות של כלי הנשק; השניים קבעו להיפגש בשעות הערב. בשעה 18:30, נפגשו הסוכן, איהאב ואמיר בתחנת דלק בבית צפאפא בירושלים, לאחר דין ודברים שאיהאב יארגן לסוכן אקדח. ביום 10.11.13, נפגשו הסוכן ואיהאב, איהאב התקשר לאמיר וביקש ממנו להגיע, אמיר הגיע למקום ברכב הנהוג בידי המשיב, נכנס לרכב הסוכן, נוהל משא ומתן לעניין מכירת כלי הנשק, בסופו הוסכם שייפגשו עוד שעה, אמיר ואיהאב נכנסו לרכב הנהוג בידי המשיב ונסעו לדרכם. לאחר מכן, שבו למקום באמצעות הרכב נהוג בידי המשיב ובידם כלי הנשק, המשיב עצר את הרכב סמוך לרכב הסוכן, אמיר אשר ישב ליד המשיב יצא מהרכב בעודו אוחז בתת מקלע ומחסנית ונכנס לרכב הסוכן, איהאב נכנס בשלב מסוים אף הוא לרכב הסוכן, הסוכן בדק את תקינות הנשק ומסר אותו לאמיר שהסליקו מתחת לחולצתו. בהמשך, עמדו השותפים על איכותו של כלי הנשק ודרשו תמורתו 15,000 ש"ח. ביום 11.11.13, לאחר תיאום טלפוני, נפגשו הסוכן, איהאב ואמיר בבית ספר צור באהר, כלי הנשק נמסרו לידי הסוכן לא לפני שאמיר ביצע ירי בשטח הסמוך לבית הספר, בתמורה שולם לאיהאב סך של 15,000 ש"ח ו- 500 ש"ח נוספים כעמלה אישית. הסוכן שאל מה עם המחסנית הנוספת ואמיר השיב שיקבל אותו למחרת עם הכדורים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה דנא למעצר עד תום ההליכים.

3.לטענת המבקשת, מארג הראיות מגבש לכאורה את האישומים המיוחסים למשיב ובכללם דו"ח סוכן סמוי ואמרותיהם של איהאב ואמיר. בעבירות נשק קמה עילת מעצר סטטוטורית וחזקת מסוכנות. נסיבות ביצוע העבירה מעידות על נגישות המשיב לכלי נשק רבים ובכך יש כדי להעצים את מסוכנותו. בשים לב לטיב העבירות וחומרתן ומסוכנות המשיב, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ללא צורך בבחינת חלופת מעצר.

4.ב"כ המשיב הסכים בדיון לקיומן של ראיות לכאורה אם כי בעוצמה נמוכה שלא יהא בהן לגבש הרשעה. מסכת הראיות מלמדת כי המשיב הסיע את אמיר ואיהאב והמתין להם ברכב ורק באישום הראשון היה מודע לטיב מעשיהם, אלא שלא היה מבצע בצוותא, לא נטל חלק בפעולות התכנון וההכנה ואין חולק שלא נכח במסירת הנשק. באישום השני תפקידו של המשיב מתמצה בהסעת אמיר ואיהאב. למעשה כתב האישום מקבל את גרסת אמיר לפיה השלושה התחלקו ביניהם ברווח שהופק מביצוע העבירה; דא עקא, באמרה קודמת במשטרה מסר אמיר שהמשיב לא היה שותף למעשיהם ותפקידו התמצה בהסעתם תמורת תשלום דלק. איהאב מסר במשטרה שהמשיב ידע על העסקה נשוא האישום הראשון. לעניין עילת המעצר- הסכים ב"כ המשיב לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית אלא שלשיטתו נוכח חלקו המינורי של המשיב בפרשה, גילו הצעיר (טרם מלאו לו 20 שנים) והיעדר עבר פלילי, לא נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה. ב"כ המשיב הטעים כי מוטלת חובה על בית המשפט לבחון חלופת מעצר גם בעבירות נשק ועיון בפסיקה מלמד כי גם בנסיבות חמורות יותר שוחררו נאשמים לחלופת מעצר. הוגשה פסיקה בתמיכה לכך. הלכה למעשה, אמיר שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים. אשר על כן, עתר ב"כ המשיב לשחרור המשיב לחלופת מעצר.

5.ראיות לכאורה: עסקאות הסחר באמל"ח תועדו בתיעוד חזותי על ידי הסוכן המשטרתי ויש בהן כדי להוכיח את אשר אירע. הסרטונים הוצגו למשיב ושותפיו בחקירותיהם במשטרה ותוכנם אושר על ידי השלושה אם כי נמסרו לאירועים פרשנויות שונות. הסרטונים והתמלולים הוגשו לבית המשפט. כן ישנם דו"חות של הסוכן המשטרתי המניחים תשתית ראייתית לכאורית לשותפותו של המשיב באישום הראשון ולסיוע באישום השני, כמו גם לנגישותו של המשיב לאמל"ח מסוגים שונים. המשיב, באמרתו במשטרה מיום 16.7.14, קושר את עצמו לאירוע הראשון ומאשר שנכח ברכב ביחד עם איהאב, אמיר והסוכן, היה מעורב במשא ומתן על עסקת הנשק ואף הציג לסוכן תמונות אמל"ח שהיו שמורות בטלפון הנייד שלו (עמ' 6-7). בהאי לא סגי, לחובתו עדויותיהם של שותפיו. אמרותיו של אמיר במשטרה משתנות, תחילה הרחיק את המשיב משותפות בסחר בנשק אלא שבין לבין אישר שהמשיב נכח ברכב במועד ביצוע העסקה, היה מודע לתכלית הנסיעה והפגישה בטרם עת ואף התחלק איתם ברווח שהופק מהעסקה נשוא האישום הראשון שעמד על סך 5,000 ש"ח (ראה אמרה מיום 2.4.14, עמ' 5-7, 8; אמרה מיום 3.4.14, עמ' 1). חלוקת רווחים זו מלמדת כי למשיב לא היה תפקיד שולי בלבד, אף שלא היה יוזם. איהאב מסר באמרתו במשטרה מיום 3.4.14, כמו גם באמרתו מיום 6.4.14, שהמשיב היה מצוי בפרטי העסקאות, ראה את האמל"ח ברכבו, תפקידו היה נהג הרכב ותמורתו קיבל מאמיר סך של 500 ש"ח, בעסקה הראשונה נכח בביצוע המכירה ובעסקה השנייה הסיע אותם סמוך למקום המפגש (אמרה מיום 3.4.14, עמ' 3-4; אמרה מיום 6.4.14, עמ' 1-2, 4). אשר על כן, קמה תשתית ראייתית לכאורית להרשעתו של הנאשם.

6.לעניין עילת המעצר- בעבירות של סחר בנשק קיימת עילת מעצר סטטוטורית, כן מעצם חומרתן של העבירות ומעגל השלכותיהן קמה עילת מעצר של מסוכנות. מסוכנותו של המשיב מתעצמת נוכח נגישותו הקלה לאמל"ח ואופיו של הסחר בצוותא, חלקו בפרשה מצומצם ואינו המבצע העיקרי אלא שקיימות ראיות לכאורה המעידות שמצוי הינו בעולם הסחר באמל"ח.