מ"ת 43970-07-14 מדינת ישראל נ' גאברין(עציר) ואח'

בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית משפט זה (כב' השופט ע' שחם) מ- 13.8.14, בגדרה הורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

רקע עובדתי

1. נגד המבקשים ושניים נוספים הוגש ב- 23.7.14 כתב אישום, המייחס להם שני אישומים של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה וייצור נשק. האירועים בגינם הוגש כתב האישום אירעו ב- 4.7.14 וב- 5.7.14. על פי המתואר בכתב האישום, קשרו הארבעה קשר ביחד עם אחרים (קטינים) לפגוע ביהודים על ידי יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב נוסעים בדרך משה ברעם ובכביש דב יוסף, המצויים בסמוך לשכונת מגוריהם, בית צפפה. מבקש 1 הביא עימו בקבוקים וחומר דליק, והאחרים הכינו ביחד עימו בקבוקי תבערה, אותם השליכו לעבר מכוניות נוסעות ואף יידו אבנים.

2. המשיבה ביקשה את מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

התקיימו מספר דיונים מקדמיים בעניינם, עד שהוגשו תסקירי מעצר. שירות המבחן לא המליץ על שחרורם של המבקשים ושל נאשם נוסף (נאשם 3).

3. ב- 13.8.14 הסכים ב"כ מבקש 1 כי קיימות ראיות לכאורה כנגד מרשו וכן הסכים למעצרו לנוכח המלצתו השלילית של שירות המבחן, תוך שמירת האפשרות לפנות בבקשה לעיון חוזר ככל שיחול שינוי באווירה הכללית ותצטייר דעיכה בהפרות הסדר. ב"כ מבקש 2 חלק על דיות הראיות, ובית המשפט מצא כי בכל הנוגע לאישום הראשון יש ראיות לכאורה ברמה הנדרשת, בעוד שבנוגע לאישום השני אין לומר כי הראיות הקיימות הן במשקל הנדרש. עם זאת, לנוכח המסוכנות הנובעת מן האירוע הראשון, בהינתן המלצתו השלילית של שירות המבחן ובשים לב למצב השברירי העכשווי, הורה גם על מעצרו של מבקש 2 עד לתום ההליכים נגדו. בין היתר ציין כי שירות המבחן לא ראה בחלופה שהוצעה חלופה מספקת, הן משום שהמדובר בחלופה הקרובה למקום העבירה, והן בשל סימני שאלה שהתעוררו בעקבות הראיונות שנערכו להורי המבקש.

כך קבע בית המשפט באותו יום גם ביחס לנאשם 3. נאשם 4 שוחרר מן המעצר בתנאים מגבילים, הן לנוכח הערכת המסוכנות הנמוכה על פי תסקיר המעצר, הן משום שהוצעה חלופה שהרחיקה את נאשם 4 מסביבת מגוריו.

4. משהיה בידו להציע חלופה אחרת, הגיש ב"כ נאשם 3 בקשה לעיון חוזר וזו נדונה בפני כב' השופט י' מרזל ב- 28.8.14. כב' השופט מרזל קיבל את הבקשה והורה על שחרורו של נאשם 3 בתנאים (תוך שהוא מציין כי עשה זאת לא בלי היסוס), מן הטעם שהוצעה חלופה ביישוב עין נקובא, המצוי בריחוק גיאוגרפי ממקום ביצוע העבירות, ואשר שירות המבחן חיווה דעתו לגביה כי היא "הולמת את רמת הסיכון".