מ"ת 43179-08-14 ואח' מדינת ישראל נ' חדור(עציר)

בפני בקשה לעיון חוזר בשאלה האם קיימות ראיות לכאורה בעבירות בהן הואשם המשיב.

המשיב (תושב שטחים) הואשם בביצוע מספר אירועי פריצה, חלקם עם אחרים.

1. בת"פ 47961-09-14 (מ"ת 47967-09-14) המשיב הואשם כי פרץ לדירה ברח' יעקוב צור 22/1 בירושלים ביום 29/5/14, גנב ממנה רכוש, כאשר הראיה לכך נסמכת על מברג שנמצא בדירה ואשר נושא את הד.נ.א של המשיב.

   המשיב הכחיש כל קשר למברג ולא מסר כל גרסה סבירה אשר תטיל ספק בראיה נסיבתית זו.

   בעפ 149/12 אשר אלמליח נ' מדינת ישראל נאמרו הדברים הבאים:

    

   "ניתן להרשיע נאשם על יסוד ראיית דנ"א הניצבת לבדה, אולם הרשעה כאמור צריכה להישמר למקרים יוצאי דופן ולהיעשות בזהירות המרבית. יש לזכור כי ראיית דנ"א היא ראיה נסיבתית, אשר הרשעה על בסיסה תתאפשר רק כל אימת שהמסקנה ההגיונית היחידה שנלמדת ממנה היא כי הנאשם אחראי בפלילים. אם כן, משקל הראיה ואפשרות ההרשעה על-פיה יוכרעו בהתחשב בהסבר שהציע הנאשם לנוכחות הדנ"א שלו בזירה. ככל שעלה בידו להציע הסבר מתקבל על הדעת או גרסה מזכה שיש בה כדי לטעת ספק סביר באשמתו, כי אז מובן שיש לזכותו"

    

   יודגש כי דברים אלו נאמרו לענין הרשעה אפשרית, קל וחומר שניתן להסתפק בראיה זו כראיה לכאורה.

    

2. זאת ועוד, ביום 21/9/14 החליטה כב' השופטת שרון לארי בבלי כי די לה בבדיקה ראשונית של הד.נ.א על מנת לקבוע שישנן ראיות לכאורה. כיום, לאחר שהגיעה חוו"ד סופית, המצב הראייתי לא השתנה לטובת המשיב, נהפוך הוא.

    אציין עוד כי בדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, יש חשיבות גם לקיומם של אישומים נוספים תלויים ועומדים נגד אותו נאשם, המייחסים לו מקרי פריצה נוספים ואם לגביהם לא יוכרע כי נמצאה פרכות בראיות, הרי שהדיון בסוגיה דלעיל תיאורטי בלבד.

    

   מכל האמור לעיל, יש לדחות הבקשה לעיון חוזר בכל הנוגע למ"ת 43179-08-14 .