מ"ת 4305-03-15 ואח' מדינת ישראל נ' בן חמו

1.בפניי בקשה לעיון חוזר מכוח סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי, במסגרתה עותר המבקש להורות על שינוי תנאי שחרורו, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 02.04.2015, באופן שתתאפשר למבקש יציאה לעבודה ממעצר הבית המלא בו הוא שוהה בתל-אביב, למשרדיו במפעל שבבעלותו באזור התעשייה בית שמש, בימים א-ה בין השעות 21:00–08:00, בליווי ובפיקוח המלא והמתמיד של מי מהערבים הקיימים, לצד ערבים נוספים – מאיה אלון כרמיאל, משה רוזנשטיין, עיני אברהם (להלן: "הערבים הנוספים").

2.בתאריך 02.03.2015, הוגש כתב אישום נגד המבקש בגין עבירות של סיוע לאויב במלחמה, מגע עם סוכן חוץ, פעולה ברכוש טרור, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט – עבירות מחודש מרץ 2014. לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

3.בתאריך 02.04.2015, קבע בית המשפט, (המבקשת אמנם הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המבקש אם כי תשתית זו לא חפה מקשת רחבה של בעייתיות, בעיקר במישור המשפטי, כפי שעמדו על כך באריכות באי כוח המשיבים המלומדים בטיעוניהם, על פה ובכתב. ער אנוכי כי בשלב הבחינה הלכאורית של התשתית הראייתית, אין זו האכסניה המתאימה לבירור טענות אלו, יחד עם זאת, הן מעלות שאלות חשובות ומעניינות בשים לב למחלוקת שנתגלעה בין באי כוח הצדדים, לרבות המחלוקת שנתגלעה גם בבית המשפט העליון בשאלה מהו מעשה שיש בו כדי לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל אשר הושארה בצריך עיון – ר' דנ"פ 957/05 וכן ר' דנ"פ 11328/03 ביחס לסוגי ההתנהגויות שיהיה בהם לעלות לכדי העבירה החמורה של סיוע לאויב במלחמה.)

בנוסף קבע בית המשפט, כי ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות החלופה שנבחנה והומלצה על ידי שרות המבחן, בדמות מעצר בית מלא בביתו של המבקש, בפיקוח אנושי לצד פיקוח אלקטרוני, ערבות בנקאית בסך 500,000 ₪, ערבות עצמית וצד ג', צו עיכוב יציאה מן הארץ, איסור פעילות מסחרית מצד המבקש ובית עסקו עם סוחרים משטחי הרש"פ (להלן: "תנאי השחרור בערובה").

4.המשיבה הגישה ערר על ההחלטה לבית המשפט העליון, אך בתום הדיון ובעקבות הערות בית המשפט העליון, המשיבה חזרה בה מן הערר, תוך שהוסכם שהמבקש יוסיף ערבות בנקאית נוספת בסך 250,000 ₪ (ראה בש"פ 2413/15).

5.בתאריך 14.05.2015, במסגרת בקשה לעיון חוזר, בהחלטה בכל הנוגע למגבלת האיסור על מסחר עם סוחרים משטחי הרש"פ, הורה בית המשפט שהוראת האיסור תחול על מסחר עם רצועת עזה בלבד.

6.בדיון שהתקיים בתאריך 07.07.2015, במעמד הצדדים, עמד בא-כוח המבקש על מספר טעמים שלגישתו מצדיקים היעתרות לבקשה. ראשית- במישור הראייתי טען, כי התשתית הראייתית שנקבעה בשלב הליך המעצר, חלה בה חולשה ממשית, שכן המשיבה, חרף הצהרותיה במסגרת הדיונים בבקשת המעצר עד תום ההליכים וחרף ההצהרה בפני ההרכב הדן בתיק בדיון מיום 14.4.15, כי בתוך שבוע תצורף לתיק חוות דעת ממוחה – נכון להיוםלא התקבלה חוות דעת ממוחה, שבאמצעותה מבקשת המאשימה להוכיח את הרכיב המרכזי (פח מגולוון בעובי 0.3 מ"מ) בעבירה העיקרית והחמורה המיוחסת למבקש בכתב האישום – סיוע לאויב במלחמה. שנית- עמד בא-כוח המבקש על חלוף זמן ניכר. לשיטתו, מיום השחרור חלפו חמישה חודשים ללא הפרות מצד המבקש. שלישית- עוד עמד בא-כוח המבקש באריכות על הצורך שהמבקש יחזור לנהל את עסקיו מקרוב, במטרה לצמצם את הנזקים הכלכליים ומבלי לפגוע בתכלית החלופה. נטען, כי טרם מעצרו ניהל המבקש ביד רמה את החברות "פוליפח" ו"איירון סנטר", הפועלות בשוק הפלדה והמתכת ואשר מעסיקות מאות עובדים (ראה סעיפים 16-32 במסגרת נימוקי הבקשה לעיון חוזר בכתב). רביעית- התמשכות ההליכים. נטען, כי ההליכים בתיק העיקרי צפויים להימשך זמן רב. נטען, כי חלפו חמישה חודשים וטרם התקיים מענה מפורט בהליך העיקרי, בעקבות עיכוב במסירת חומרי חקירה להגנה, לרבות תעודת חיסיון חתומה כדין. עוד נטען, כי תלויים ועומדים בפני מותב זה הליכים לפי סעיף 74 לחסד"פ, שטרם הוכרעו ביחס לחומרי חקירה רבים שבמחלוקת.

מנגד, בא-כוח המשיבה עתר לדחות את הבקשה, שכן לשיטתו לא התקיימו נסיבות או עובדות חדשות כנדרש על פי סעיף 52 לחסד"פ. אשר להעדר חוות הדעת- נטען, כי אין בעובדה זו, כדי להחליש את רמת המסוכנות הסטטוטורית, בשים לב לאופי העבירות נשוא כתב האישום. עוד נטען, כי עובדה זו הייתה בפני בית המשפט גם בעת מתן ההחלטה שהתייחסה הן לראיות לכאורה והן לעילת המעצר. אשר לטענה בדבר חלוף הזמן- נטען, כי גם טענה זו דינה להידחות, שכן לא חלף זמן ניכר שיצדיק עיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש.

7.בתום הדיון, הורה בית המשפט לשרות המבחן לערוך תסקיר, שכן שרות המבחן היה מעורב בהליכי שחרורו של המבקש.

8.תסקיר כאמור התקבל שתמציתו כדלקמן: "על אף שלכאורה יכול יורם להתנהל באופן בעייתי גם כיום ומתוך חלופה ביתית, אולם נוכח אופי המיוחס לו, אנו מתקשים להעריך את מידת ההשפעה של פיקוח במסגרת העבודה, כשלהערכתנו לליווי כזה, תהיה השפעה מועטה ומוגבלת בכל הקשור להפחתת הסיכון... מבלי להתעלם מהמצוקה עמה מתמודד יורם כמתואר, אנו מתקשים להמליץ על היענות לבקשתו".