מ"ת 42064-12-14 מדינת ישראל נ' בלחאוי ואח'

1.זוהי בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר בא כוח המבקשת להעתיק את כתובת החלופה מהעיר רהט – לאזור טול כרם (כפר ארתאח) שנמצא בשטח C תחת שליטה ביטחונית ישראלית, שם מתגוררים בני משפחתה של המבקשת. כנגד הפקדה כספית נוספת לזו הקיימת לצד חתימת שני ערבים נוספים לקיימים, בדמות אביה ואחיה של המבקשת ואשר ברשותם התרי כניסה לישראל מזה שנים רבות על רקע עבודתם בישראל.

נימוקי הבקשה

ראשית, המבקשת נתונה במעצר בית מלא ללא איזוק אלקטרוני, קרוב לחמישה חודשים, ללא הפרות כלשהן, כמו כן מתייצבת לכל הדיונים בעניינה אשר מתקיימים בבית המשפט. שנית - התמשכות ההליכים - שלא באשמת המבקשת, ההליכים בתיק העיקרי טרם החלו וישיבת ההוכחות הראשונה צפויה להיקבע בחודש אוקטובר 2015. שלשית, המבקשת הינה אמא לילדים קטינים (הקטן בן שנתיים) אשר מנועים מלהיכנס לישראל כדי לבקרה בשל היותם תושבי רש"פ וכניסתם לישראל כרוכה בהגשת בקשות לקבלת היתר מהמת"ק . רביעית, נטען כי עילת המעצר המרכזית שעומדת לחובת המבקשת על פי החלטת בית המשפט הינה החשש להימלטות מו הדין. נטען כי חשש כאמור ניתן לאיין דרך הערבויות הקיימות (שני ערבים ישראלים קרובי משפחה והפקדה כספית) וביתר שאת כאשר יתווספו לערבים הקיימים אביה ואחיה שעובדים לפרנסתם מזה שנים רבות בישראל (האב עובד מזה 30שנה בחברת "גן חדש" והבן מזה 10 שנים) לצד הפקדה כספית נוספת. למעשה בני המשפחה מסכימים לשלול מהם את היתרי הכניסה לישראל שמהווים מקור פרנסתם העיקרי במידה ולא יעמדו בהתחייבותם בפני בית המשפט, להמשך התייצבותה של המבקשת לדיונים בבית המשפט. חמישית, נטען כי מקום החלופה המוצע נמצא בכפר ארתאח שנמצא בשליטה ביטחונית ישראלית, גם נתון זה בפני עצמו יש בו כדי לאיין כל חשש להימלטות מן הדין. עוד נטען כי אין אינטרס למבקשת להתחמק מאימת הדין , שכן גם אם תורשע בעבירות נשוא כתב האישום, בשים לב לרמת הענישה בעבירות דומות.

2.בא כוח המשיבה עתר לדחות את הבקשה, ולהותיר את המבקשת באותם תנאים מגבילים מיום 11.3.15, שכן החשש להימלטות מן הדין עודנו עומד בעינו שכן המבקשת תושבת הרש"פ ומקום החלופה המוצע גם הוא בשטחי הרש"פ, נתונים אשר לא תומכים בבקשה שכן בית המשפט בהחלטת השחרור ציין כי שיקול נכבד וראשון התומך בשחרור, כי החלופה המוצעת הינה בשטחי מדינת ישראל. אשר לילדיה הקטינים נטען כי הם רשאים להגיש בקשה לביקורה בישראל באמצעות משרדי המת"ק. אשר להתמשכות ההליכים נטען כי אין בעובדה זו כדי לאיין את החשש להימלטות מן הדין ולא את המסוכנות מצד המבקשת.

3.בפני התייצב אביה של המבקשת ג'אודת ג'מיל בן 63, נשוי ואב ל- 11 נפשות לדבריו מתגורר בכפר ארתאח שנמצא בשטחי רש"פ – שטח C תחת שליטה ביטחונית ישראלית, לדבריו ביתו נמצא חמש דקות נסיעה מהמחסום הצבאי. עוד לדבריו מזה שלושה עשורים מחזיק ברישיון כניסה לישראל על רקע עבודתו בישראל בחברת "גן חדש".

עוד הופיע בפני אחיה של המבקשת נשאת, בן 45, נשוי ואב לילדים, גם הוא בעל היתר כניסה לישראל ועובד בחברת "גן חדש". שני הערבים הצהירו כי אין לחובתם עבר פלילי או ביטחוני כלשהו. שני הערבים הביעו רצונם לשמש ערבים עבור המבקשת ולהבטיח המשך התייצבותה לדיון בבית המשפט בישראל. שני הערבים אף הציעו למסור הפקדות כספיות נוספות להבטחת התחייבותם כערבים עבור המבקשת. עוד מסרו כי הם מודעים לתוצאות אי מילוי התחייבותם כערבים להבטחת התייצבותה של המבקשת, כי בנוסף לאפשרות חילוט הערבויות הכספיות גם לאפשרות של הפקעת היתרי הכניסה לישראל.

המבקשת גם היא עתרה לחזור לכתובת הוריה ומסרה כמה חסרים לה ילדיה שכן קרוב לחמישה חודשים לא ראתה אותם עוד הדגישה את רצונה לחוג את חג הרמדאן יחד עם ילדיה הקטינים ובני משפחתה, דבר שיקל על מצבם הנפשי של ילדיה לאור היעדרותה מביתה.

4.הערבים הותירו רושם מאוד חיובי כאנשים בוגרים, אחראים, ורציניים המבינים היטב את משמעות אחריותם והתחייבותם כערבים עבור המבקשת.

5.לאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים, ונתתי הזדמנות לצדדים לבחון את הערבים הנוספים לאלו הקיימים, ומהטעמים והנימוקים שעמד עליהם בא כוח המבקשת בטיעוניו בכתב ועל-פה בדיון כמפורט לעיל. הנני נעתר לבקשה ומורה כדלקמן: