מ"ת 40564-04-15 מדינת ישראל נ' ניאזוב(עצור בפיקוח) ואח'

הסנגורית הגישה ביום 26.12.16 בקשה ל"פתיחת חלונות", בה עתרה לאפשר יציאתו של המבקש ביום 28.12.16 וביום 29.12.16 לצרכים שונים. מאחר שהבקשה הוגשה בסמוך למועד המבוקש ליציאה, ללא תגובת המשיבה כנהוג, הוריתי בו ביום כי עליה לצרף את תגובת המשיבה.

היום בשעה 10:35 (לאחר השעה בה מתבקשת יציאתו של המבקש) הוגשה הבקשה שוב, עם תכתובת בכתב ידה של הסנגורית, לפיה היא שלחה את הבקשה למשיבה 3 פעמים, אך זו לא הגיבה ולכן ביקשה מתן החלטה דחופה.

למעט במקרים חריגים ודחופים, אינני סבורה כי יש לאפשר הגשת בקשות לשינוי תנאים מגבילים, ברגע האחרון, באופן המותיר לבית המשפט סד זמנים בלתי סביר לדון בהן, ובעיקר כשלא מצורפת להן תגובת הצד השני.

כבר מסיבה זו, וכן לאור העובדה שמדובר בעצור באיזוק אלקטרוני, אשר רק לאחרונה הורשע בכל העבירות שיוחסו לו וכבר לא עומדת לו חזקת החפות, היה מקום לדחות את הבקשה על הסף.

לפנים משורת הדין, פנתה העוזרת המשפטית טלפונית לב"כ המשיבה (מה שיכלה גם הסנגורית לעשות מבעוד מועד), וקיבלה את תגובתה כדלקמן:

"ראשית, יוזכר כי המבקש מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני ועל פי פסיקת בית המשפט העליון ככלל דינן של בקשות אלה להידחות. ואולם, נוכח העובדה שאמו של המבקש חולה, תסכים המשיבה, לפנים משורת הדין, לבקשה בעניין זה, בכפוף לאיסור שתיית אלכוהול, ובלבד שילווה כל העת ע"י מי מהערבים ולא יצא את פתח בית מגוריה של האם. אשר לבקשה השנייה, הרי שבהעדר כל נסיבות שיצדיקו זאת, המשיבה סבורה שיש לדחות את הבקשה."

לפיכך, לאור עמדתה ההגונה של ב"כ המשיבה בלבד, אני מתירה למבקש לצאת את מעצר הבית היום מהשעה 14:00 (שעת כתיבת ההחלטה) ועד השעה 22:00, לצורך הגעה לבית אמו ברמלה, בכפוף לתנאים הבאים:

1. המבקש ילווה כל העת באופן צמוד ע"י אחד הערבים.

2. המבקש יגיע לבית אמו ובחזרה למקום מעצר הבית בדרך הקצרה ביותר וללא עצירות ביניים.