מ"ת 38425-12-15 מדינת ישראל נ' הזו(עציר)

בפני בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

רקע

1. כתב האישום מונה שני אישומים. בראשון נטען, כי ביום 8.12.14 התפרץ הנאשם לבית המתלוננת שברח' יפתח 5ב בירושלים, חיפש רכוש לגנוב תוך שיצר כאוס בבית, וגנב ציוד רב ובו שני מחשבים ניידים, טלפון נייד, כסף מזומן ועוד. לפי האישום השני, ביום 24.12.14 בשעה 10:30 או בסמוך לה ניסה הנאשם להתפרץ לבית ברח' אלקלעי 5 בירושלים. הוא ניסה לפרוץ את דלת הבית בהחדרת מכשיר חד בין הדלת למשקוף ובעט בדלת מספר פעמים כדי לפרוץ אותה.

   ראיות לכאורה 

2. ההגנה טענה כי אלה אינן בנמצא. אין בידי לקבל את הטענה.

3. אשר לאישום הראשון, טביעות אצבעו של המשיב אותרו על קופסת תכשיטים, אשר נמצאה בסלון הדירה שנפרצה, בתוך מגירה. ראו דו"ח בדיקת מז"פ מיום 8.12.14, ודו"ח זיהוי ראשוני של טביעת אצבע מיום 25.11.15. יש לציין כי מדובר בארבעה מעתקים שנלקחו מהקופסה.

   אמנם הקופסה הינה חפץ נייד, דבר שעשוי להחליש ממשמעותן של טביעות האצבע נוכח האפשרות כי הנאשם נגע בה במיקום אחר. ועם זאת, במקרה דנן מדובר באפשרות תיאורטית בלבד. הקופסה נמצאה כאמור בתוך הדירה שנפרצה, בתוך מגירה הנמצאת בסלון (ראו תמונה 4 בלוח הצילומים של איציק גלעד). המתלוננת גב' שלי כהן מסרה, בהודעה מיום 26.11.15, שכאשר נכנסה לדירה לאחר ההתפרצות ראתה את המגירה הנדונה פתוחה וששני מחשבים נעלמו, וכך הבינה כי דירתה נפרצה (ש' 7). על הקופסה הספציפית סיפרה כי זו הייתה מונחת בתוך המגרה בסלון, כי "זאת קופסא של אימא שלי שמאז שאני זוכרת את עצמי יש לי את הקופסה הזאת" וכי מדובר בקופסה הנמצאת כל הזמן בדירה (ש' 27). נתונים אלה הופכים את האפשרות כי הנאשם נגע בקופסה במיקום אחר, ובהמשך קופסה זו התגלגלה לתוך המגירה בסלון הדירה בה נמצאה, קלושה ביותר. לכך מתווסף גם חוסר יכולתו של הנאשם לספק הסבר הולם להימצאות טביעת אצבעו על הקופסה: כשנשאל אם היה בדירה הנדונה השיב שאינו זוכר, כשהתבקש להשיב כיצד נמצאו טביעות אצבעו בדירה השיב "לא יודע", וכשהוצגה לו תמונת הקופסה הנדונה ונשאל כיצד הגיעה אליה טביעת האצבע השיב "מה שיש לך תגיש בבית המשפט וזה אני לא חייב כלום..." (הודעה מיום 14.12.15 ש' 77-93).

4. בדיון עצמו המבקשת הצביעה על איכון, שאין מחלוקת כי הוא איכון של טלפון של הנאשם, ביום 8.12.14 שעה 9:55 במיקום "רח' נעמי קדם פינת חיל הנדסה". איכון זה אינו קושר את הנאשם לעבירה שבאישום הראשון, משרח' חיל ההנדסה (אין בסמוך רח' נעמי קדם, ואפשר שהכוונה לרח' נעמי קיס) מרוחק מרח' יפתח בו בוצעה לכאורה העבירה. ועם זאת, אין בכך לשלול נוכחות הנאשם בדירה שנפרצה באותו יום. שעת ההתפרצות המדויקת אינה ידועה, ולפי האיכון הנאשם עזב את אזור חיל ההנדסה ומזרח ירושלים בו שהה בשעות הבוקר, הסתובב בירושלים ובשעה 15:14 באותו היום אוכן במיקום דרך חברון 31, המצוי באזור הדירה הנדונה. גם אם אין בכך בהכרח ראיה בעלת משקל ניכר לחובתו, הרי שהאיכון אינו גורע מיתר ראיות התביעה.

5. קיימות אפוא ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת באישום הראשון. אשר לאישום השני, בתלונתה של גב' ורדה זוסמן (הודעה מיום 25.12.14) מסרה כי באותו יום שמעה חבטות חזקות בדלת ביתה, שהמשיכו עד שצעקה "מי שם משטרה" שאז הדפיקות הפסיקו והחובט נעלם. לאחר רבע שעה יצאה וראתה "כי הדלת נפגעה ניסו לפרוץ דרך מכשיר חד". השוטר שחר חיים שהגיע לאירוע לקריאת גב' זוסמן ציין בדו"ח פעולה כי בדלת "יש סימן שניסו לפרוץ את המנעול ויש סימן בעיטה בחלק התחתון של הדלת".

   צילומי הדלת שבוצעו בידי איציק גלעד מציגים סימני מכשיר חד בין הדלת למשקוף, כאשר בצמוד לסימנים נדגמו מעתקים מהם הופקה טביעת אצבע התואמת לזו של הנאשם (תמונה 6, דו"ח השוואה מיום 1.12.15). הדבר מתיישב עם אחיזה שלו במשקוף בזמן החדרת המכשיר שיצר את הסימנים האמורים.