מ"ת 37535-08-14 מדינת ישראל נ' אלקיים(עציר)

1.ביום 26.8.2014 הוגש נגד המבקש כתב אישום, בן שני אישומים. באישום הראשון הואשם המבקש בביצוע העבירות הבאות: הסגת גבול פלילית, תקיפת בת זוג, איומים, גניבה והיזק לרכוש במזיד. באישום השני הואשם בביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית. באישום השלישי הואשם בביצוע העבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית. במועד הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

2.ביום 28.8.2014 הורתה השופטת אלון על קבלת תסקיר מעצר, וביום 21.10.2014 הורתה על קבלת תסקיר משלים.

מהתסקיר והתסקיר המשלים עולה כי המתלוננת, בת זוגו לשעבר של המבקש, לא שיתפה פעולה עם שירות המבחן לצורך הערכת הסיכון, ולפיכך נמנע קצין המבחן ממתן המלצתו בשאלת חלופת המעצר. התסקיר לא שלל אפשרות של שחרור לחלופת מעצר ונלמד כי המפקחים שהוצעו, הורי המבקש, הינם מפקחים ראויים. הורי המבקש, כמשמורנים מוצעים, נחקרו על-ידי בא-כוח המשיבה, בישיבה שהתקיימה ביום 28.10.2014 בפני השופטת אלון.

3.בהחלטתה מיום 29.10.2014 קבעה כב' השופטת אלון כי קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר של מסוכנות סטטוטורית. היא הורתה על שחרור המבקש לחלופת מעצר בבית הוריו בחיפה עם "חלונות אוורור", בתנאים של הפקדה כספית, חתימת ההורים על התחייבות ואיזוק אלקטרוני. כן ניתן צו פיקוח לשישה חודשים. ערר על החלטה זו, במסגרת עמ"ת 50511-10-14, התקבל. בהחלטה בערר, שניתנה ביום 2.11.2014 קבע סגן הנשיא שפירא כי קיים קושי לתת אמון במבקש על רקע מעשיו, וכי אין די בהסדרי הפיקוח שנקבעו בחלופת המעצר בבית הורי המבקש. נוכח העובדה שמקום מגוריה של המתלוננת הינו בחיפה, במרחק לא רב ממקום מגורי הוריו בכתובת חלופת המעצר, נקבע כי אין לשלול אפשרות לקבלת חלופת מעצר שתכלול "הרחקה משמעותית" מהעיר חיפה, קרי - לפחות 50 ק"מ מחיפה.

5.על רקע זה הוגשה הבקשה הנוכחית לעיון חוזר. ביום 16.11.2014 הגיש המבקש בקשה להורות על שחרורו למעצר בית באילת, בפיקוחם של הוריו, בדירה שנשכרה לשם כך, כמפורט בהסכם שכירות מיום 21.10.2014 שהעתקו צורף לבקשה.

בישיבה ביום 18.11.2014 הדגיש בא-כוח המבקש כי החלופה המוצעת הינה במרחק של 450 ק"מ "ממקום מגורי המתלוננת". הוא טען ההורים נקבעו על-ידי השופטת אלון כמשמורנים מתאימים, וכי מההכרעה בערר ניתן ללמוד כי שאלת ריחוקה של החלופה המוצעת מהמתלוננת הוא המכשול היחיד המפריד בין מעצר לשחרור לחלופה. משהוסר מכשול זה, אין, לדעתו, מניעה לקבלת החלופה המוצעת. לבקשתו, נדחה המשך הדיון להיום.

6.מדברי בא-כוח המבקש בפתח הישיבה היום הסתבר כי חל שינוי בחלופה המוצעת. היום הוצע כי המבקש ישהה במעצר בית בביתו של עלי אבו-ליל, בישוב עין מאהל הסמוך לנצרת עלית. מר אבו-ליל אף הוצע כמשמורן נוסף, ונחקר על-ידי בא-כוח המשיבה.

בא-כוח המבקש טען כי בשלו התנאים לחלופת מעצר התואמת את החלטת השופט שפירא, ואילו בא-כוח המשיבה הדגיש כי אין לתת אמון במבקש. הוא חלק על כך שעין מאהל מרוחקת 50 ק"מ מחיפה, וטען אף כי המשמורן החדש טרם נבדק על-ידי שירות המבחן.

8.בהחלטת השופטת אלון מיום 29.10.2014 היא קבעה כי התרשמה מהמשמורנים המוצעים, הורי המבקש. אין לי אלא לסמוך על קביעתה זו, אף שהם לא הופיעו בפני. עוד קבעה כי תסקיר המעצר אינו שלילי, כי אם תסקיר שאינו יכול לגבש המלצה. קביעתה אודות חלופת מעצר בבית הורי המבקש נמצאה לא מתאימה על-ידי בית המשפט המחוזי אך ורק מהטעם הגיאוגרפי, אם כי הודגש כי במקרה הנוכחי אין לתת אמון במבקש. למרות הקושי במתן אמון במבקש, לא שלל השופט שפירא על הסף את האפשרות לשחרור לחלופה המרוחקת הרחקה משמעותית – לפחות 50 ק"מ - מהעיר חיפה.