מ"ת 33590-06-16 מדינת ישראל נ' אבו אלופא(עציר)

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

ב"כ המבקשת טען כי אין להורות על שחרור המשיב. נטען, כי לחובת המשיב מאסר על תנאי בר הפעלה בעבירה דומה, וכי עובדה זו מגבירה את החשש מפני הימלטות מאימת הדין. בנוסף, המשיב הורשע חמש פעמים בעבר בביצוע עבירה דומה, דבר המלמד כי לא ניתן לתת אמון במשיב.

מנגד טענה ב"כ המשיב כי עילת המעצר היחידה הקיימת בעניינו של המשיב – נעוצה בחשש להימלטות מאימת הדין. עילה זו ניתן להפיג על דרך של הפקדת ערובה כספית, וכן חתימה על ערובה, על ידי אזרח ישראלי. ב"כ המשיב טענה כי מטרת ביצוע העבירה לכאורה – היא לצרכי פרנסה, ולצורך זה בלבד. המשיב החזיק בהיתר כניסה לקו התפר, ועל כן לא ניתן לומר כי קיימת עילת מסוכנות בעניינו. המשיב הציע כי ישוחרר בתנאים מגבילים הכוללים הפקדה כספית בסך 7,000 ₪, וכן חתימה של ערב ישראלי, אשר כתובתו תשמש גם ככתובת להמצאת זימונים לדיוני בית המשפט. הערב המוצע נחקר בפני.

כל צד הציג פסיקה התומכת בעמדתו.

בענייננו, דומה כי עילת המעצר הדומיננטית, שלא לומר היחידה, היא החשש שמא המשיב ימלט מאימת הדין, היה וישוחרר. עיינתי בגליון הרשעותיו הקודמות של המשיב. לחובתו שלוש הרשעות קודמות בעבירה על חוק הכניסה לישראל (מהשנים 2015, 2011 ו- 2001). בגין העבירה האחרונה, משנת 2015, תלוי ועומד כנגד המשיב עונש מאסר על תנאי של חודשיים. בנוסף, לחובתו של המשיב רשומה הרשעה בעבירת אלימות, אם כי מדובר בהרשעה משנת 1994, אשר התיישנה.

בבש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.11.2013) עמד בית המשפט העליון על הקושי בשחרור נאשמים, אשר נגדם הוגש כתב אישום בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לחלופת מעצר באזור:

"הקושי בשחרור לחלופת מעצר יסודו בחשש כי הנאשם לא יתייצב לדיון בעניינו, ויחמוק ממשפט בהתחשב בכך שרשויות אכיפת החוק בישראל אינן פועלות בשטחי הרשות הפלסטינית וממילא קשה להן יותר להתחקות אחר נאשם שנמצא בשטח זה... אפשרות ההימלטות מן הדין הינה שיקול בעל משקל, אך אין היא עומדת לבדה ואין היא, כשלעצמה, יכולה להכריע את שאלת השחרור לחלופת מעצר... עצם העבודה שנאשם הוא תושב האזור אינה מצדיקה בפני עצמה את מעצרו עד תום ההליכים, מקום שבאותן נסיבות היה תושב ישראלי משתחרר לחלופת מעצר".