מ"ת 32839-08-14 מדינת ישראל נ' אבו מבארק (עציר)

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (2 עבירות), ניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו (2 עבירות), איומים וכן פציעה בנסיבות מחמירות.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 3.9.14 הסכימה ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בהסתייגויות מסוימות אשר יפורטו בהמשך וכיוונה את עיקר טיעוניה לטענת אפליה אשר די בה בפני עצמה כדי להביא לשחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו לדיון ולמצער, שחרורו בתנאים מגבילים.

ב"כ המשיב פירטה באריכות את חלקם של המעורבים השונים באירועים המתוארים בכתב האישום, לרבות חלקם של אשתו, גיסתו, חמותו, ובני משפחה נוספים. ביתר פירוט, התייחסה ראשית לחלקו של הקטין, ר.א. אשר לדבריה נקט באלימות קשה כלפי אמו לרבות איומים באמצעות סכין, גרימת חבלה עד כי זו סברה ששברה את ידה, המדובר בקטין שאין זו הפעם הראשונה שנוקט באלימות, דבר שנלמד המתלוננת וכן מעורבים נוספים. הקטין ר.א. שוחרר עוד במעצר הימים בתנאים מגבילים.

לצד מעשיו של ר.א. פירטה את מעורבותה של אשת המשיב, מ.א. אשר על פי המאשימה עצמה כפי ניסוח כתב האישום, היא זו אשר החלה לנקוט באלימות כלפי השוטרים, באמצעות אגרופים, בעיטות וסטירות, והמשיכה לעשות כן גם בשעה שהשוטרים הובילו את ר.א. לניידת.

על פי האמור באישום השלישי, בשעה שביקשו השוטרים לעצור את מ.א. זו תקפה את השוטר פעם נוספת בדחיפות ובבעיטות וקיללה אותו, בין היתר, תוך הטחת שמות גנאי "כלב" ו-"fuck you".

גם מ.א. שוחררה מבלי שהוגשה בעניינה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

עוד התייחסה למעורבות של אמו של המשיב, טורפה אבו מבארק, ואחותו של המשיב, נדיה אבו מבארק, אשר על פי האמור באישום השני, תקפו מתלוננת נוספת בתיק (הקטינה ס.א.מ.), הלהיטו את היצרים בסמוך לפני שהמשיב תקף לכאורה את המתלוננת ואף תקפו אותה באמצעות ברזל על הראש. שתי מעורבות אלו שוחררו ללא בקשת מעצר ונשלח להם מכתב שימוע בטרם הגשת כתב אישום.

אליבא דב"כ המשיב בשעה שביחס למעורבים אחרים שחלקם גדול וחמור מזה של המשיב לא ננקטו הליכי מעצר (ואף ביחס לחלקם האחר כלל לא הוגש כתב אישום), הרי שיש לגזור גזירה שווה מקל וחומר, על מנת שלא יימצא כי זה מופלה לרעה.

מעבר לטענת האפליה, ציינה מספר נקודות אשר יכול וילמדו על חולשה מסוימת בראיות. בהקשר לכך, ציינה כי המתלוננת מציינת כי הבחינה שהמשיב מחזיק על גופו נשק בעוד שאף לא אחד מהעדים האחרים לא ציין זאת יש בכך כדי ללמד על מגמת הגזמה והפללה. זו הפנתה לסתירות של אותה מתלוננת ביחס לחלק של כל אחד מהנאשמים, באישום השני, וכך גם ציינה כי לא ברור הכיצד ניתן לייחס דווקא למשיב את החבלות שנגמרו לה ולא לתקיפה מוקדמת על ידי רעוף או על ידי תקיפה על ידי נדיה וטורפה. דבריה של המתלוננת לשוטר הסיור עומדים בסתירה לגרסתו של השוטר עיד. אשר לאישום השלישי, גם אם המשיב בעט ברגליו ופגע בשוטר, הדבר לא נעשה בכוונה אלא כתוצאה מכך שזה היה אזוק והבחין במעצרה של אשתו.

אשר למאפייני המשיב, הפנתה לכך שמדובר בנאשם יליד 1980, הנעדר עבר פלילי, מכל סוג שהוא, נשוי ואב ל-9 ילדים, אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי. מעצרו הינו בבחינת צעד דרסטי בעל השפעה קשה עליו ועל בני משפחתו, דבר אשר אינו מתבקש ואינו מוצדק בנסיבותיו של תיק זה. יש ביכולתו של המשיב להציג חלופה אלו בדמות מעצר בית מלא או חלקי בבית דודו, בפזורת נאברי.