מ"ת 30591-01-16 מדינת ישראל נ' לישנבסקי

לפניי בקשת המבקש לעיון חוזר, בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1966 (להלן: חוק המעצרים).

ההליכים עד כה

נגד המבקש הוגש כתב אישום לו נלוותה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בכתב האישום נטען כי ביום 12.1.2016 סמוך לשעה 11:20, על רקע סכסוך בינו לבין המתלוננת בעניין השימוש במחסן הבית המשותף, ובעודו מחזיק בידו סכין, איים המבקש על המתלוננת בעודו עומד בדלת המחסן באמרו: "תתקרבי אני אקרע אותו". המתלוננת הייתה זוגתו של המבקש ובין הצדדים מתנהלים הליכי גירושין, והובהר כי המתלוננת מתגוררת בבית בו נמצא המחסן.

בהחלטה מיום 21.1.2016 קבע מותב אחר של בית משפט זה (כב' השופטת שלאעטה-ח'לאילה) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים הנטענים כלפי המבקש. לגבי הטענה כי המבקש אחז בסכין במהלך האירוע, קבע בית המשפט כי הונחה תשתית ראייתית, אם כי ברף נמוך.

בית המשפט הוסיף כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות כלפי המתלוננת, אשר נובעת מן המעשה המתואר בכתב האישום וכן מעברו של המבקש בעבירות אלימות. כמו כן הפנה המותב הנכבד להליכי הגירושין וקבע שאינם מפחיתים מעוצמת המסוכנות.

עם זאת, סבר בית המשפט כי יש לשחרר את המבקש, אך זאת בפיקוח אנושי. בנסיבות העניין ומשלא הוצעה חלופה, ראה בית המשפט להפנות את המבקש לשירות המבחן.