מ"ת 28760-05-15 מדינת ישראל נ' מלכה(עציר) ואח'

1.לפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם בבית המשפט המחוזי בירושלים, זאת לאחר שנגד המשיבים וחמישה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום המייחס למשיבים 12 אישומים שונים, כפי שיפורט בהמשך.

2.במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים בעבירות שיוחסו להם, כאשר עבירות אלו כוללות מספר עבירות של נטילת שוחד, מספר עבירות של שיבוש מהלכי משפט, מספר עבירות של גילוי והפרת חובה, מספר עבירות של מרמה והפרת אמונים, מספר עבירות של קבלת דבר במרמה, מספר עבירות של הוצאת מסמך ממשמורת, מספר עבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע ועבירות הלבנת הון.

3.בהמשך הבקשה מתייחסת המבקשת באופן כללי לראיות שבתיק החקירה. היא מזכירה הודעת עדת מדינה המפלילה את המשיבים במיוחס להם, כאשר העדה שימשה כמזכירה במשרדו של המשיב 2 וכעוזרתו האישית. מהודעה זו עולה, כי הייתה נהוגה שיטה אצל המשיבים לפיה סוכם שהמשיב 1, שהיה קצין משטרה והיה אמון על חקירות רבות ורגישות, יעביר למשיב 2, שהיה אותה עת עורך דין, באופן ישיר או באמצעות עדת המדינה, חומרים הנוגעים לעבודתו במשטרה, הכוללים בין היתר מידע מחקירות סמויות וגלויות של יחידות שונות במשטרה, שלמשיב 1 הייתה גישה אליו מתוקף תפקידו. כמו כן, יעביר למשיב 2 מידע מודיעיני, נוסחי שאלות מתוך חקירות עתידיות, התראה לגבי מעצרים צפויים והתראה לגבי מועדים בהם חקירה סמויה הופכת לגלויה וחומרי חקירה נוספים. בהמשך נטען, כי המשיב 1 היה נוהג להעביר מידע זה למשיב 2 והוא סחר בו מול הגורמים הקשורים לחקירות נשוא המידע, תוך שהוא יוצר בפניהם מצג בדבר יכולתו לסייע להם, להשפיע על החקירה באמצעות קשריו עם גורמי פנים במשטרה, בדרך כלל בעבור בצע כסף.

4.המבקשת מדגישה, כי בנוסף לעדות עדת המדינה, המשיב 1 מודה במסגרת ההודאות שמסר הלכה למעשה בעיקר העבירות המיוחסות לו ולמשיב 2. המשיב 1 מסר גרסה מפורטת לגבי החשדות. המבקשת טוענת, כי בנוסף בתיק החקירה ישנן עדויות רבות נוספות התומכות באמור בכתב האישום. מדובר בעדויות של מעורבים נוספים וראיות חפציות הכוללות בין היתר מחקרי תקשורת והודעות "וואטסאפ".

5.באשר לעילות המעצר נטען, כי קמה עילת מעצר הנובעת מהמסוכנות הנשקפת מהמשיבים וכן עקב החשש לשיבוש מהלכי המשפט. המבקשת טוענת, כי במקרה זה, לאור העובדות והראיות לכאורה, עילת המסוכנות והחשש לשיבוש הליכי החקירה אחוזות זו בזו ונובעות האחת מרעותה.

6.לטעמה של המבקשת, התנהלות המשיב 1, שמסר מידע רגיש כאמור למשיב 2, כאשר המשיב 2 עשה שימוש במידע זה ומנצל את מעמדו כעורך דין וכאדם מוכר בעל קשרים, מלמדת על המסוכנות הרבה הטמונה במעשי השניים, מה עוד שהשניים פעלו כאיש אחד ובתחכום רב לשבש חקירות משטרה רגישות באופן סדרתי, תוך הוצאת מידע על אודות חשודים במהלך חקירות סמויות. פעולות אלו הביאו בפועל לשיבוש חקירות. יתר על כן, השניים פעלו יחדיו לשבש את החקירה שהתנהלה בעניינם והצליחו לעשות כן במשך חודשים ארוכים.

7.המבקשת טוענת, כי הדברים מלמדים על כך שהשניים הם חסרי מעצורים, חסרי גבולות, נטולי מורא ועכבות מוסריות, כאשר הם ניצלו את מעמדם לצורך התעשרות כלכלית וקבלת שוחד מאחרים.

8.המבקשת טוענת כי קיים יסוד סביר לחשד, שהמשיבים חולקים ביניהם סודות נוספים מעבר לאלה שנחשפו בחקירה, וקיים חשד כי אלה יודלפו במידה שהמשיבים ישוחררו ממעצרם. עוד סבורה המבקשת, כי נוכח ההליך המשפטי הצפוי, והענישה הצפויה למשיבים במידה שיורשעו, קם החשש כי במידה שהמשיבים ישוחררו ממעצרם, הם יפעלו באופן בלתי חוקי להיחלץ ממצבם וכך גם הנטל הכלכלי המוטל עליהם עתה עקב ניהול המשפט מעלה חשש כי המשיבים יפעלו באופן בלתי חוקי לסחור במידע רגיש המצוי ברשותם מול גורמים עברייניים. בהקשר זה מדגישה המבקשת, כי יש לראות במשיבים כגוף אחד שיפעל לקדם את מטרותיו כפי שעשה בעבר, ועל כן, לטעמה של המבקשת, לא ניתן ליתן אמון כלשהו במשיבים לצורך בחינת שחרורם לחלופת מעצר, וכי תכלית המעצר בעניינם של המשיבים תושג רק על ידי מעצרם מאחורי סורג ובריח, כל זאת כדי להבטיח את הציבור מפניהם.