מ"ת 27807-04-14 מדינת ישראל נ' בר(עציר) ואח'

לפניי בקשה לעיון חוזר בעניין החלטתו של כב' השופט נ. אבו טהה מיום 19.6.14, שבה הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

נגד המבקש ונגד שני נאשמים נוספים הוגש ביום 17.4.14 כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן וניסיון לייבוא סם מסוכן. בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה להורות על מעצרם של שלושת הנאשמים עד תום ההליכים כנגדם.

בהחלטתו האמורה מיום 19.6.14 הורה כב' השופט אבו טהה על מעצרם של הנאשם 1 ושל המבקש (הנאשם 3) עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, ועל קבלת תסקיר בעניין הנאשם 2, שחלקו במעשים המתוארים בכתב האישום היה משני יחסית. בפועל, בעקבות הגשת התסקיר שוחרר הנאשם 2 למעצר בית מלא.

בעניין הנאשם 1 צוין בהחלטה מושא הבקשה לעיון חוזר, כי הינו "הרוח החיה" מאחורי קשירת הקשר וייבוא הסם, ואילו בעניינו של המבקש, צוין בהחלטה כי הוא ביצע לכאורה את מעשה ייבוא הסם, נכנס למצרים, נפגש עם הבלדרית והטמין על גופו את הסם המסוכן שנתפס. הן לגבי המבקש והן לגבי נאשם 1 צוין עוד כי לא נמצאו נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות בחינת שחרורם לחלופת מעצר, ועל כן לא נבחנה חלופת מעצר ולא התבקש תסקיר מעצר בעניינם, כי אם נעצרו כאמור עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

עוד צוין בהחלטה מושא הבקשה לעיון חוזר, כי בהבדל מהעבירה של ייבוא סם מסוכן, במשקל של 17 גרם לערך, אשר לגביה לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר, לגבי העבירה הנוספת של ניסיון ייבוא סם מסוכן, אמנם הונחה "תשתית ראייתית לכאורית, אם כי בעוצמה נמוכה" (ההדגשה היא במקור).

בבקשה לעיון חוזר, ביקש ב"כ המבקש לשחרר את המבקש לאחת משתי חלופות מעצר שהוצעו בבקשה, ולחלופין כי ביהמ"ש יורה לשירות המבחן לבחון חלופות אלה ולהביא עמדתו בפני ביהמ"ש.

המשיבה הגיבה בכתב על הבקשה בציינה כי המבקש לא הצביע בבקשתו על עילה כלשהי המצדיקה עיון חוזר והמבקש לא הגיש ערר על החלטת כב' השופט אבו טהה, שניתנה אך ביום 19.6.14, ומאז לא נתגלו עובדות חדשות, לא נשתנו נסיבות ואף לא עבר זמן ניכר מאז ההחלטה.

בדיון היום בבקשה ובעקבות הערות ביהמ"ש, ביקש ב"כ המבקש להתמקד בעתירתו החלופית והציע כי ביהמ"ש יורה על קבלת תסקיר שירות המבחן, אף אם בעוד חודש ימים או 45 ימים, וכן הוסיף כי הוא מתמקד בחלופה השנייה שהוצגה בבקשה, תוך שיפור החלופה השנייה המוצעת, כך שהבקשה היא ששירות המבחן יבחן שחרור המבקש למעצר בית מלא במעלות-תרשיחא בפיקוח מלא של 3 ערבים, שהם אחיו, אשת אחיו ואשתו של המבקש.

ב"כ המשיבה חזר והתנגד לבקשה, תוך שציין שוב כי אין עילה לעיון חוזר, ובנוסף לכך ציין כי אין בחלופות שהוצעו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמבקש.

עפ"י סעיף 52(א) ל"חוק המעצרים", רשאי נאשם (או תובע) לפנות לביהמ"ש בבקשה לעיון חוזר אם

נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

ההחלטה בעניינו של המבקש ניתנה כאמור אך ביום 19.6.14. מאז ניתנה ההחלטה לא נתגלו עובדות חדשות ולא נשתנו הנסיבות, והשאלה היא אם עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה אם לאו.