מ"ת 27666-03-15 מדינת ישראל נ' בוחבוט

בפני בקשת בקשת המשיב לעיון חוזר בתנאי שחרור שנקבעו לו ביום 12.3.2015.

המשיב שגיא בוחבוט יליד 1979, נעצר ביום 10.3.2015 וכתב אישום הוגש נגדו ביום 12/03/2015. שוחרר בהסכמה בתנאי מעצר בית מלא ביום 12.3.2015 וכעת דן בית המשפט בבקשה לעיון חוזר שהוגשה ע"י ההגנה, בעילה של חוסרים בחומר הראיות.

כתב האישום מייחס למשיב כי ביום 10/03/2015 הגיע המשיב אל דירת המתלוננת וזאת במטרה לראות את בנו. במעמד ההוא אמר המשיב למתלוננת "אני אזרוק את בגדיך ואני אהפוך לך את הדירה". בהמשך הטיח המשיב מכשיר טלפון נייד שמספרו 0528139088 על השולחן ועל הארץ עד שנשבר. לאחר מכן בעת המשיב אחז בקטין דחף המשיב את המתלוננת וסטר בפניה. למתלוננת נגרמה חבלה בדמות סימן אדום בצווארה. שבועיים לפני האירוע בעקבות וויכוח בין המשיב למתלוננת, הפך המשיב את הלול של הקטין והכה את המתלוננת באמצעות מספר מכות אגרוף בראשה.

ראיות לכאורה:

בין הצדדים מחלוקת לעניין קיומן של ראיות לכאורה, ב"כ המשיב הגיש לבית המשפט טיעונים בכתב בהן טען כך:

לעניין התקיפות: ב"כ המשיב טען לסתירות בדברי המתלוננת באמרותיה שנלקחו ביום 10/03/2015 בפני סייר השטח אורי קסאי כאשר מסרה כי המשיב סטר באזור צווארה, אך המתלוננת לא נשאלה לפרטים נוספים, הסייר דיווח כי ראה סימן אדום על צווארה בצד שמאל. למחרת ביום 11/03/2015 מוסרת המתלוננת בשורות 58-59 כי המשיב נתן לה "מכת סטירה באוזן צד שמאל". ואף ציינה כי שוטר ראה את החבלה. החוקר גרס כי לא נראה על המתלוננת כל סימן או אדמומיות, לדידו של הסניגור מדובר בסתירה מהותית.

בהמשך טען הסניגור כי ניתן לראות סתירה נוספת הנובעת מגרסת המודיעה אשר מסרה בשיחה מול מוקד 100 כי המשיבה איננה פצועה, אך קיים סימן של סטירה על פניה ולא על צווארה.

הסניגור הוסיף וטען כי קיימת סתירה נוספת בגרסת המתלוננת באשר למי יזם את השיחה למוקד 100 ומדוע. לטענת הסניגור המתלוננת למעשה רקמה מזימה כנגד המשיב ולכן יזמה את שיחת הטלפון.

הסניגור מציין כי השניים מצויים בהליך גירושין.

לעניין אירוע האגרופים: ב"כ המשיב טען כי המתלוננת תיארה את האירוע באופן לא אמין וכי העובדה שישנו אדם נוסף אשר נמצא בתחנת המשטרה ומכיר את האירוע, אך אינו מעוניין להעיד בבית המשפט צריכה הייתה להדליק נורה אדומה לחוקר כי מדובר במזימה כנגד המשיב.

בהמשך מציין עורך הדין (בניגוד לאמרותיו של המשיב) כי "הנאשם מכחיש קרות אירוע כזה והוא כולו פרי דמיונה של המתלוננת".

היזק לרכוש במזיד: לטענת הסניגור, המשיב לא ידע האם נגרם נזק למכשיר הטלפון של המתלוננת. המשיב מסר באמרתו כי ידע שמגן המסך נשבר. הסניגור מגבה את דבריו בגרסת המתלוננת לפיה הנאשם לא הצליח לשבור את הטלפון כאשר הכה אותו על פינת השולחן ולכן זרק אותו על הקרקע. מכשיר הטלפון השבור הוצג לראשונה רק למחרת היום, ב"כ המשיב טוען כי זמן זה מנתק את הקשר הסיבתי הנדרש לצורך קיום העבירה.