מ"ת 26641-01-17 מדינת ישראל נ' טגביא(עציר) ואח'

עקב תקלה טכנית, נימוקי ההחלטה ניתנים רק עתה.

תשומת הלב כי עיקרי ההחלטה ניתנו ביום 25.1.17 בה הוריתי על עריכת תסקירי מעצר בעניינם של שני המשיבים והדיון נקבע ליום 19.2.17.

לפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום ביום 11.01.17. כתב האישום מייחס לשני המשיבים עבירה של תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר- לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין, בנוסף למשיב 1 – עבירה של חבלה במזיד ברכב- עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק .

למשיב 2 – עבירה של הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק.

בהתאם לעובדות כתב האישום בתאריך 6.1.17 , סמוך לשעה 07:40 בעוד השניים תחת השפעת אלכוהול , תקפו השניים את הקטין מ.ב יליד 1999 (להלן : "הקטין") אשר רכב אותה עת על אופניו החשמליים .

מהמתואר בכתב האישום עולה כי המשיב 1 נגח בפניו של המתלונן והכה בפניו באמצעות ידו , המשיבים הכו בו בצוותא כאשר המשיב 1 תפס את המתלונן והפילו לרצפה והמשיך להכותו במכות אגרוף ובעיטות בראשו בכל חלקי גופו, עד אשר עוברי אורח הפסיקו את מעשיו והמתלונן נמלט מהמקום. כתוצאה מהאירוע המתואר נגרמו למתלונן חבלות בדמות חתך מדמם בסמוך לעין ימין וכן דימום מהאף.

בהמשך לאמור, עבר במקום קיריל גרבר כשהוא נוהג ברכב והבחין במתרחש והזעיק משטרה למקום, אז רדף אחריו משיב 1 כשהוא אוחז בקבוק בידו וזרק את הבקבוק על הרכב, כך שנגרמו לרכב שריטות.

עוד עולה כי בנסיבות אלה , הפר המשיב 2 הוראה חוקית שניתנה ע"י ק' משטרה ביום 2.1.17 ולפיה עליו לשהות בתנאי מעצר בית מלא בביתו בנתניה למשך 5 ימים.

טיעוני הצדדים

הצדדים נחלקו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים.

לטענת ב"כ המבקשת, קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת האשמה, בהתבסס על הודעות המתלונן, צילומים המעידים על חבלות שנגרמו למתלונן, אמרת קורבן אלימות בסמוך לאירוע, עדויות עדים ותיעוד מצלמות האבטחה אשר עולה מהן בברור כי המשיבים הם אלה שהכו את המתלונן.