מ"ת 23509-10-14 מדינת ישראל נ' אבו קביטה(עציר)

א.כתב האישום:

הנאשם, מוחמד בן מחמוד אבו קביטה יליד 1990 מהכפר יאטה, נעצר ביום 12/10/14 וביום 19/10/14 הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט זה.

כתב האישום שבו הודה הנאשם מייחס לנאשם כי בימים 12/10/2014, 20/07/2011 ו06/01/2011 שהה הנאשם בישראל ללא כדין.

ב.ראיות התביעה לעונש וטיעוני התביעה לעונש:

1.התביעה טענה כי מתחם הענישה הראוי הינו חודשיים מאסר (ברף הגבוה), וכן מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

ג. ראיות ההגנה לעונש וטיעוני ההגנה לעונש:

1.הסנגור טען כי נאשם חפץ לעבוד ולהביא שבר לביתו.

2.הסנגור טען כי רמת הענישה המקובלת במחוז בעבירות שב"ח, המבוצעות ממניעים כלכליים בלבד הינה עונש הכולל 31 ימי מאסר בפועל והתחייבות – ללא קנס .

3.הסניגור מציין כי למשיב אין הרשעות קודמות.

4.הסנגור ציין כי הנאשם התחרט על העבירות, הודה הודאה מפורטת בביהמ"ש במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, עוד בשלב המעצר, בלי שהובטח לו דבר. עובדה זו מעידה, לדברי הסנגור, על חרטה, ויש להתחשב בה בעת גזירת העונש.

5.הסניגור טען כי מרשו מסכים למעצר עד תום ההליכים, מודה בעבירה ומבקש לעבור לתיק העיקרי.

6.הסניגור טען כי לנאשם נסיבות כלכליות אישיות ומשפחתיות קשות.

7.הסניגור טען כי אין להחיל על הנאשם מעשיהם של אחרים אשר אין קשר בין מעשיו למעשיהם .