מ"ת 21614-03-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת טבריה נ' חסן(עציר)

1.בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן: "חוק המעצרים").

כתב האישום:

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה פוחזת של רכב, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); הפרעת שוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה כשברמזור אור אדום בצומת (נסיבות מחמירות אחרות), עבירה לפי תקנה 22א לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961; נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל- 1970 ; נהיגת רכב בהיות הנהג שיכור (אויר נשוף), עבירה לפי סעיף 62(3) + 39 א לפק' התעבורה; סטייה מנתיב הנסיעה, עבירה לפי תקנה 40א לתקנות התעבורה.

3. עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום המתוקן. בקליפת האגוז ייאמר, כי ביום 6.3.15 נהג המשיב ברכב, למרות היותו פסול מנהיגת רכב מנועי, נהג במהירות מופרזת וחצה רמזור באור אדום. המשיב נהג, בשכרות ללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח והפריע לשוטרים בעת במילוי תפקידם.

4.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

טענות הצדדים:

5.המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, התנגדה לשחרורו בחלופת מעצר, מאחר ותלוי ועומד נגדו הליך בבית המשפט לתעבורה בנצרת.

6.ב"כ המשיב, בהגינותו, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתר לשחרור המשיב לבית הוריו במעצר בית מלא בפיקוח אנושי ואלקטרוני.

דיון:

7.בבוא בית המשפט להכריע בבקשת מעצר עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21 לחוק המעצרים, עליו לבחון את שאלת קיום ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופת מעצר.