מ"ת 19781-07-12 מדינת ישראל נ' קנרש ואח'

מדובר בבקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המבקש והסרת המגבלות המוטלות עליו, מכוח הוראות סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצים) התשנ"ו- 1996 (להלן: "חסד"פ").

טענות המבקש

בהחלטה מיום 29.1.14 (להלן: "החלטת השחרור") שוחרר המבקש למעצר בית בפיקוח אלקטרוני בקרית גת.

לטענת המבקש הוא מצוי בתנאי מעצר בית מוחלט, בפיקוח אלקטרוני במשך כשנה וחצי, ובמשך תקופה זו לטענתו, הוא שמר על תנאי שחרורו בקפדנות ואף שיצא את מקום מעצר הבית עשרות פעמים, לא הפר את תנאי המעצר ולא ביצע כל עבירה.

עוד טען המבקש כי בין היתר, כי בגין היעדר עבר פלילי וחלוף הזמן הופחתה המסוכנות הנשקפת ממנו, ולדבריו, הוא הוכיח במעשיו, כי לא נשקפת ממנו מסוכנות והאמון שניתן בו מוצדק.

לטענת המבקש, חלף זמן ניכר מיום מתן ההחלטה האחרונה בעניינו, ופרשת התביעה הסתיימה ובכך יש לראות שינוי נסיבות. עוד טען המבקש, כי היות ומסוכנותו קהתה ונוכח סיום פרשת התביעה, החשש מפני שיבוש הליכי המשפט מתאיין וכן טען כי הוא הוכיח בהתנהגותו, כי אין כל חשש שימלט. בנסיבות האמורות ביקש המבקש להורות על ביטול תנאי השחרור.

טענות המשיבה

המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי נוכח מסוכנותו של המבקש והחשש להימלטותו מהדין, יש לדחות את הבקשה.

לטענת המשיבה, תנאי השחרור כפי שנקבעו בהחלטת השחרור לא נשארו על כנם, אלא השתנו והחלטות בית המשפט שניתנו בעניינו הקלו עמו באופן משמעותי, דבר ששינה את נקודת האיזון, שנקבעה בהחלטת השחרור.

המשיבה ציינה בתגובתה, מספר החלטות בהן הקל בית המשפט את תנאי השחרור ובין היתר ציינה את ההחלטות הבאות : "חלונות התאווררות" ופגישות עם אימו (החלטות מיום 12.5.14, 24.7.14, 7.1.15); יציאה לפגישות עבודה והפחתת מספר המפקחים לאחד (נוכח החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 274/15 מיום 2.2.15); יצירת קשר עם כל אדם למעט אלו הקשורים לכתב האישום (החלטה מיום 8.5.14); הוספת חמישה מפקחים נוספים לעשרה הקיימים, דהיינו 15 מפקחים (החלטת כב' השופטת סלוטקי מיום 5.8.14) ; שינוי מקום מעצר הבית לרחוב הצפצפה 8 בדימונה (החלטה מיום 23.9.14). בנוסף ,טענה המאשימה ,אושרו למבקש בהחלטות נוספות- יציאות מסוימות לצורך בדיקות רפואיות, אירועים משפחתיים וסעודות חג.

המשיבה טענה כי בתנאי המעצר במתכונתם הנוכחית, יש כדי לשמר על נקודת האיזון שבין הצורך בפיקוח הדוק על המבקש אל מול צרכי המבקש, תוך התחשבות בשיקולים כגון חלוף הזמן וצרכי המבקש. לטענת המשיבה כל הקלה נוספת בתנאים, תשנה את נקודת האיזון באופן שתהפוך את החלטת השחרור לריקה מתוכן.

עוד טענה המשיבה, כי משנסתיימה פרשת התביעה בתיק העיקרי והתביעה הגישה את ראיותיה, קיימת חשיבות לשמירת תנאי המעצר, באופן שיאיין את החשש מהמסוכנות ומהימלטות מן הדין.

. עוד ציינה כי למבקש מיוחסות עבירות מס והלבנת הון בהיקף של 100 מיליון ₪ בגינן הוא צפוי לעונש כבד (ככל שיורשע המבקש). בנוסף, טענה המאשימה, כי לא ניתן לתת אמון במבקש והפנתה לחמישה תסקירים שליליים שניתנו בעניינו על ידי קצין המבחן.