מ"ת 17946-05-15 מדינת ישראל נ' וואהל(עציר) ואח'

בתאריך 11.5.15 ניתנה למבקשת אורכה בת 30 ימים להוצאת תעודת חיסיון בתיק.

עתה עותרת המבקשת להארכת המועד להוצאת תעודת החיסיון ב-45 ימים נוספים.

לבקשתי, פנתה הפרקליטות לבאי כוח הנאשמים, ונמסר כי קיימת התנגדות לבקשה.

שקלתי הבקשה והתנגדות הסניגורים, כפי שנמסר לי.

להלן הכרעתי:

א. כנקודת מוצא ייאמר, כי החוק איננו קובע מהו המועד להוצאתה של תעודת חיסיון בתיק. אלא שחזקה הוראת המחוקק המקנה בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], (להלן: חסד"פ) לנאשם המואשם בפשע או בעוון זכות לעיין ולהעתיק את חומר החקירה ורשימת חומר החקירה שבידי היחידה החוקרת. מן הצד האחר, זכות העיון איננה תופסת ביחס לחומר "שאי גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין" (סעיף 78 לחסד"פ). הגישור בין השניים מחייב שתצטייד התביעה בתעודת חיסיון מיד עם הגשתו של כתב האישום, כדי שלא תיפגענה זכויות הנאשם. הדברים אינם

ב. המציאות מורה כי התביעה מתקשה לא אחת, עקב צרכי החקירה, ובשל מורכבותן של הפרשות הנחקרות, להצטייד בתעודה חיסיון קודם שגובש כתב האישום. הקשיים אינם רק טכניים או מעשיים. מדובר בקשיים הנובעים מסוג החומר שנאסף, ומהצורך להפעיל שיקול דעת רחב היקף ולקבוע איזה חומר טעון חיסיון ואיזה לא קודם שיוחלט מה הם האישומים המיוחסים לחשוד זה או אחר. על אחת כמה וכמה, כאשר הפרשה הנחקרת היא מורכבת ורחבת מימדים, כגון הפרשה נשוא תיק זה, שבו 8 נאשמים, והעבירות המיוחסות להם הן ברף חומרה גבוה.

ג. מצב דברים זה מתנגש תדיר עם החובה לאפשר לנאשם לעיין מיד עם הגשת כתב האישום במלוא החומר המבסס את האישומים נגדו. יתרה מכך, הדעת נותנת כי קודם שמתגבש חומר החקירה לאישומים המורכבים מעובדות והוראות חיקוק יתקשה התובע לבחון את חיוניותו של חומר זה או אחר להגנה ויתקשה לערוך את האיזונים החיוניים, ולברור בין הגנת הנאשם לבין האינטרסים הציבוריים החיוניים המוגנים שאמורים לחסות בצל תעודת החיסיון, והם ראויים להגנה. מלאכה כזאת איננה יכולה להיעשות כלאחר יד. הכנת התעודה צריך שתיעשה ביישוב הדעת ובזהירות המתחייבת, שאם לא כן עלולות להיווצר טעויות שתיפגענה בזכויות הנאשם ובאינטרס הציבור. כורח מציאות זה כופה על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לעיין בתעודת החיסיון מוקדם ככל האפשר כנגזרת של זכותו למשפט מהיר, לבין המציאות שעמה נדרשות רשויות אכיפת החוק להתמודד ואינטרס ההגנה על הציבור ומיצוי הדין עם נאשמים [בש"פ 6883/11 בטיטו ואח' נ' מדינת ישראל (2.10.2011)].

ד. בשל הקשיים שציינתי, עליהם עמד בית המשפט העליון שוב ושוב, התפתחה הפרקטיקה, לפיה, מבקשת התביעה מבית המשפט, בסמוך להגשת כתב האישום, אורכה להוצאת תעודת חיסיון, כפי שמנחה אותה הפסיקה [בש"פ 8896/06 בוסקילה נ' מדינת ישראל (15.11.2006); בש"פ 6883/11 הנ"ל], כשבכוונתה לעמוד בפרק הזמן שהוקצה. בקשה למתן אורכה להוצאת תעודת חיסיון מאפשרת לבית המשפט לפקח באופן הדוק על סבירותו של פרק הזמן הדרוש להוצאת התעודה ביחס לסיבות העיכוב, תוך איזון ראוי בין אלה מחד גיסא, לבין זכותו של הנאשם למשפט מהיר מאידך גיסא.