מ"ת 17255-11-15 מדינת ישראל נ' קראוס(עציר) ואח'

בעניין המשיב 1

א. תמצית עובדות כתב האישום:

1. על פי עובדות כתב האישום שהוגש לבית משפט זה, החליט המשיב מספר 1, ניר קראוס (להלן - "המשיב 1"), לפגוע בי' ש' (להלן - "י' ש' ") ולגרום לו לחבלה חמורה. זאת, על שום שחשד שי' ש' מכפיש אותו ומדבר בגנותו. למימוש תכניתו, פנה המשיב 1 ביום 6.10.2015, אל לביא נחום (להלן - "לביא") ושידל אותו לפגוע בי' ש' ולגרום לו לחבלה חמורה, יחד עם אדם נוסף. בשיחה שהתקיימה ביום 7.10.2015 בין לביא למשיב 2, מאור כהן (להלן - "המשיב 2"), קשרו השניים קשר לפגוע בי' ש' , בשליחותו של המשיב 1. ביום 20.10.15 שוחח לביא עם המשיב 3, משה אלבז (להלן - "המשיב 3") וסיפר לו על התכנית לפגוע בי' ש' ביחד עם המשיב 2, והמשיב 3 הציע ללביא להצטרף אליהם ואף עודד את לביא, כשזה היסס, לבצע את התכנית. בשיחה נוספת בין לביא למשיב 3 קשרו השניים קשר לפגוע בי' ש' בשליחותו של המשיב 1, בצוותא עם המשיב 2.

    

   עוד עולה מכתב האישום, כי ביום 20.10.2015 בסמוך לשעה 23:00, אסף לביא ברכבו את המשיבים 2 ו-3 והשלושה נסעו, מצוידים בשני בקבוקי זכוכית ריקים ויתד ברזל שאספו באתר בניה, אל עבר ביתו של י' ש' , שם הם ערבו לו על מנת לפגוע בו ולגרום לו לחבלות חמורות. בשעה 23:45 נעצרו השלושה בידי המשטרה, בטרם עלה בידם לממש את תכניתם. במהלך המעצר פנה המשיב 2 אל לביא והמשיב 3 והורה להם לשתוק בחקירה.

    

2. ביום 8.11.2015 הוגש נגד המשיבים כתב אישום בגדרו מיוחס למשיב 1 ביצוע עבירה של שידול לחבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1)+(2) ביחד עם סעיף 30 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין");

    

    

   3. בד בבד עם כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

    

   ב. הבקשה למעצר עד תום ההליכים:

   4. במסגרת הבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים טוענת המבקשת, כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם ובכלל זה האזנות סתר; אמרות של לביא בפני מדובב וכן דו"חות עיקוב ודו"חות הבלשים שעצרו את המשיבים בעודם עורבים לי' ש' , כשבידיהם הכלים בהם התכוונו לפגוע בו. לטענתה, קמה נגד המשיבים עילת מעצר מכוח הוראת סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 משום שהמעשים המיוחסים להם מסכנים את היחיד ואת הציבור ומלמדים על המסוכנות שנשקפת מהם. בנוסף, לטענתה, קיים חש ממשי לשיבוש מהלכי משפט, אשר מקים עילת מעצר עצמאית, בהתאם להוראת סעיף 21(א)(1)(א) לחוק האמור.

    

   5. בדיון שהתקיים בפני כבוד השופטת הלמן, ביום 12.11.2015, ציינו באי כוחם של המשיבים כי הם מסכימים, לצורך הדיון בבקשה, לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. אולם הם סבורים כי העובדות, כפי שהן עולות מכתב האישום, אינן מקימות עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין.