מ"ת 1717-06-16 מדינת ישראל נ' פרבר

בפני בקשה למעצר עד לתום ההליכים כנגד המשיב, בה מתבקש מעצרו ממש או לחילופין השארתו במעצר בית מלא בפיקוח ערבים וערבויות נוספות, והכל לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "החסד"פ").

בד בבד עם בקשה זו הוגש כתב אישום כנגד המשיב בו מיוחסת לו עבירה של נהיגה בשכרות, כאשר בבדיקה במכשיר הינשוף נמדדה כמות של 590 מק"ג לליטר נשוף.

ב"כ המשיב מבקש לשחררו בערבויות כספיות ובפיקדון כספי שיופקד.

בבוא בית המשפט להחליט בבקשה מסוג זה, עליו לבחון האם בתיק קיימות ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת למשיב, כאלו שהינן בעלות משקל פוטנציאלי להרשעתו בדין. ולאחר מכן יש לבחון האם עבירה זו יש מקימה עילת מסוכנות.

תיק החקירה הוגש לעיוני.

ראיות לכאורה:

הצדדים אינם חלוקים בדבר הימצאות ראיות שכאלה. בדיקת תיק החקירה על ראיותיו מעלה כי בתיק דו"ח פעולה מיום 3.6.16 של השוטר גילגורט אלכסנדר, אשר נקרא לעזרתו של מתנדב לבצע בדיקת נשיפון למשיב, אשר לא הצליח לבצעה. בסופו של דבר האינדיקציה אשר התקבלה בבדיקה זו היית "נכשל".

כמו כן, בתיק פלטי תוצאת בדיקת מכשיר הינשוף שמציינת, כי למשיב רמת אלכוהול של 590 מק"ג לליטר אוויר נשוף. בנוסף ב"שיחה הראשונית" שבוצעה לו עו קודם הבדיקה במכשיר הינשוף, מודה המשיב, כי שתה כמות לא מבוטלת של אלכוהול "5 כוסות קוניאק לפני שעתיים". בחקירתו לאחר הבדיקה באזהרה הודה ששתה לפני הנסיעה "2 בקבוקי בירה קטנים" .

עוד, בדוח הפעולה בסעיף 4, נרשם שהשוטר הריח ריח חזק מפיו של המשיב, וכי התנהגותו הייתה "פרועה" ו"עצבני".

בנוסף, יש לציין כי בבדיקת המאפיינים הצליח בכל פרמטר.