מדינת ישראל נ' טרגנו(עציר)

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גידול סמים מסוכנים, בהתאם לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (להלן – "פקודת הסמים"); החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים; החזקת כלים שלא לשימוש עצמי, סעיף 10 רישא לפקודת הסמים; ונטילת חשמל, עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בהתאם לעובדות כתב האישום, שכר המשיב דירה בנהרייה החל מחודש 12/16 ומיום 1.1.17 התגורר בה. המשיב התקין בדירה ציוד רב המשמש לגידול סמים ובין היתר 42 שנאי חשמל; 43 מנורות; מפוחים; מזגנים; מדי חום ולחות; 534 דליים; משאבות ומסנני מים; שקי דשנים ועוד. המשיב גידל בדירה 534 שתילי סם מסוג קנאביס במשקל נטו של 38.3 ק"ג. כמו כן החזיק השיב בדירה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 19.1 ג' שלא לשימושו האישי.

בנוסף צוין בכתב האישום כי המשיב חיבר את הדירה לרשת החשמל שלא דרך שעון החשמל של הדירה, ישירות לרשת החשמל של חברת החשמל. בדרך זו נטל המשיב וצרך במרמה חשמל בשווי של כ- 30,000 ש"ח.

בד בבד הוגשה אף בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשה נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וכי מהות המעשה מקימה עילת מעצר שעניינה מסוכנות לשלום הציבור.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה וכן על קיומה של עילת מעצר ומיקד טיעונו בבקשה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בדמות מעצר בית בבית הוריו, בפיקוחם ובפיקוח אחותו.

ראיות לכאורה: מעיון בחומר החקירה עולה כי קיימות בו ראיות לכאורה בעוצמה ממשית. המשיב שכר את הדירה בה נמצאו בסמים, באמצעות חוזה שכירות על שמו. הוא הודה שהחזיק בדירה והתגורר בה וכי גידל את הסמים בעצמו וללא כל שותף. אמנם, המשיב טען כי עשה כן בשל איומים של גורמים עברייניים, להם הוא חייב כספים בשל חובות הימורים, אך הוא סירב לשתף פעולה בנושא ולא מסר כל פרט שיש בו לאמת נתון זה. בכל מקרה, ב"כ לא טען שהדבר מקים סייג כלשהו לאחריותו למעשה ועל כן לא יינתן כל משקל לנתון זה.