מ"ת 15038-03-14 מדינת ישראל נ' סנקאר

1.בפניי בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר המבקש להתיר לו לצאת ממעצר הבית לצורכי עבודה בחברת "הראל בקרה ומערכות" בפיקוחם של בעל החברה- משה אבוטבול ומנהל העבודה- מיקי אבוטבול.

2.כנגד המבקש הוגש ביום 9/3/14 כתב אישום, המייחס לו ביחד עם אחר, ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכוח. בתמצית נטען, כי המבקש הלווה למתלוננת כסף, ומשלא עמדה בתשלומי ההחזר איים המבקש על המתלוננת כי אם לא תשלם את החוב, יפגע בה ובבני משפחתה. בהמשך נטען, כי המבקש איים על אחיה של המתלוננת כי אם המתלוננת לא תשלם את כספי החוב, יהרגו אותה וזאת על מנת להניעו לשלם את החוב.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. לאחר שקבעתי דבר קיומן של ראיות לכאורה (ביחס לאישום הראשון והשני בלבד), ובחנתי את הערבים אשר הופיעו בפניי, הורתי ביום 8/4/14 על שחרורו של המבקש בתנאי ערובה בדמות מעצר בית מלא, איזוק אלקטרוני והפקדות כספיות.

4.נימוקי הבקשה

נטען, כי המבקש שוהה בתנאים מגבילים מזה ארבעה חודשים ולא נרשמו לחובתו כל הפרות, כאשר ההקלה המבוקשת היא לצורכי עבודה. המבקש נשוי ואב לשתי ילדות, המפרנס היחיד בתא המשפחתי. עוד עמד ב"כ המבקש על עוצמת הראיות ביחס לכל אישום כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט. עוד נטען, כי בעניינו של הנאשם האחר (ירון נגאוקר), בוטלו כל התנאים המגבילים- בהסכמת המשיבה. עוד נטען, כי המשיב נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם החוק. אשר להתקדמות ההליכים במסגרת התיק העיקרי, נטען, כי התיק קבוע לדיון לפי סעיף 144 ליום 19/10/14 ולדיוני הוכחות בחודש פברואר 2015 (10/2/15, 18/2/15).

5.ב"כ המשיבה מנגד, עתר לדחות את הבקשה. נטען, כי מיום החלטת השחרור חלף זמן קצר יחסית- ארבעה חודשים. עוד נטען, כי המעשים המיוחסים למבקש הם מעשים חמורים וגלום בהם מסוכנותו ואף מעלים חשש מפני שיבוש מהלכי משפט.

6.בהמשך לדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הורתי על קבלת תסקיר עדכני אשר יתייחס לבקשה.

7.מתסקיר שירות המבחן עולה, כי המבקש בן 30, נשוי ואב לשתי ילדות קטינות. לדבריו, מאז חודש נובמבר 2013, אז נערך חיפוש משטרתי בביתו בו הוחרמו המחאות שנמצאו בביתו הוא חווה קשיים כלכליים. עוד צוין בתסקיר, כי מדוח הפרות של מנהלת האיזוק האלקטרוני מיום 6/8/14 עולה כי המבקש יצא פעמיים במהלך מעצר הבית ושלוש פעמים חזר באיחור. עוד התרשם שירות המבחן כי גם כיום המבקש מתקשה בבחינה עצמית ובהפקת לקחים ונוטה להשליך הקשיים למצבו על גורמים חיצוניים לו. עוד התרשם השירות כי המבקש מרוכז כיום ב"מחירים" האישיים והמשפחתיים שמשלם בעקבות מעצרו וחושש מהשלכות ההליך המשפטי המתנהל כנגדו. להערכת השירות, ההבנה כי "משלם מחירים" והחשש מתוצאות מעשיו יש בהם בכדי להוות גורם מצמצם סיכון. אשר ליציאה לעבודה בחברת "הראל בקרה ומערכות" שירות המבחן נפגש עם המפקחים המוצעים- בעל החברה, משה אבוטבול- לדבריו מכיר את המבקש מילדותו והינו שכן של הוריו. הביע נכונות לסייע למבקש ולהעסיקו בחברה. עוד מסר, כי כיום החברה מועסקת בבסיס נבטים ובהמשך אמורה לעבוד בבסיס במרכז הארץ. הציע כי המבקש יעבוד תחת פיקוחו של אחיו- מנהל העבודה, מיקי אבוטבול- לדבריו מכיר את המבקש שנים רבות ומעוניין לסייע לו. עוד לדבריו, הוא אוסף את עובדיו מביתם ומחזירם בסוף יום העבודה. כמו כן, העבודה מתבצעת בבסיס סגור, כאשר הוא נמצא עם עובדיו מרבית הזמן, ובמידה ויידרש לבצע סידורים יוכל לקחת את המבקש עמו. שירות המבחן התרשם כי המפקחים מודעים למוטל עליהם וביכולתם להציב גבולות ברורים למבקש.

לסיכום, שירות המבחן בא בהמלצה להקל בתנאי השחרור בערובה של המבקש ולאפשר יציאתו לעבודה בימות השבוע בין השעות 06:30-18:00.

8.בית המשפט העליון עמד לא אחת על החשיבות הרבה שיש בהשתלבותו של נאשם המצוי בתנאי מעצר בית במעגל העבודה והתעסוקה, וזאת, כמובן, ככל שהדבר מתאפשר לאורם של אינטרסים ציבוריים נוגדים המתקיימים בעניינו (ראה: בש"פ 427/11 אבו אעמר נ' מ"י). לפיכך, במידה וניתן להשיג את תכלית המעצר גם כשהנאשם יוצא לעבוד, תוך הבטחה כי אין ביציאתו לעבוד משום סכנה לציבור או אפשרות פגיעה בתקינות ההליך המשפטי נגדו, במקרה המתאים יהיה ראוי לאפשר זאת (ראה לעניין זה בש"פ 6709/13 ג'ליל סואעד נ' מ"י).