מ"ת 14878-12-12

לפני בקשה להסרת כל התנאים המגבילים בהם מצוי המבקש לאחר שבתאריך 20.1.13 שוחרר למעצר בית מלא. בחלוף השנים נתנו למבקש הקלות בתנאי השחרור באופן שכיום המבקש רשאי לצאת לעבודה משעה 06:00 עד השעה 19:00 ללא פיקוח ומשעה זו עליו לשהות בביתו בפיקוח.

לטענת המבקש יש בחלוף הזמן הרב, העובדה שהתיק קבוע להמשך שמיעת פרשת התביעה לשנת 2016 והעובדה שלא הפר את תנאי השחרור, כדי להצדיק ביטול כל התנאים.

המשיבה מתנגדת לבקשה לאור חומרת וריבוי האישומים (11 אישומים הכוללים בין היתר עבירות של זיוף בידי עובד ציבור, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים בתאגיד) והעובדה שהמבקש רשאי לצאת לעבודה ופרנסתו אינה נפגעת.

לאחר ששקלתי הבקשה וטענות הצדדים אני סבור כי יש מקום להקלה נוספת בתנאי השחרור, אך לא לביטולם הגורף כפי עתירת המבקש.

ראשית, פרק הזמן בו המבקש מצוי בתנאים מגבילים, כשנתיים וחצי הינו ארוך באופן חריג ויוצא דופן וצפוי להתאריך עוד יותר לאור העובדה שהמשך פרשת התביעה קבוע לשנת 2016 ואין צפי נראה לעין לסיום שמיעת הראיות.

שנית, המבקש לא הפר את תנאי השחרורו ולו פעם אחת במהלך השנים ויש בכך כדי ללמד על האמון שניתן לתת בו בהקשר זה. בנוסף אין להתעלם מעברו הפלילי הנקי.

אכן המבקש מפרנס את משפחתו, אך בנקודת זמן זו, ראוי ליתן הקלה נוספת שתאפשר למבקש גם לשהות מחוץ לתחומי דירתו, לרבות בילוי עם בני משפחתו. בהקשר זה אין בהקלה זו כדי להגביר את הסיכון הנשקף מהמבקש או לאיין את המשך ניהולו התקין של התיק העיקרי.

עם זאת, אין מקום בשלב לביטול גורף של כל תנאי השחרור ויש להותיר פיקוח בשעות הלילה. בנוסף ולאור הסכמת המבקש יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ שיהיה בו כדי להבטיח את הישארותו בארץ.

בהתאם אני מורה כדלקמן: