מ"ת 14047-11-13 מדינת ישראל נ' אבו גאמע ואח'

בקשה להסרת חיסיון לטובת הציבור, בהתאם לסע' 45 לפקודת הראיות.

1.כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות בנשק ומעשי פזיזות ורשלנות בקשר לנשק. המבקשים הגישו בקשה בהתאם לסע' 45 לפקודת הראיות להורות על הסרת חסיון לטובת הציבור, במספר נושאים. ההקשר הינו ליום אירוע, 30.10.13 סמוך לשעה 15:30, סכסוך בין משפחת המבקשים למשפחה המתגוררת בסמיכות, משפחת אבו עאבד, המתלוננים, המתגוררים בשכונה 33 ברהט. כעולה מכתב האישום, בשטח שבין בתי המשפחות החלה התגודדות והתקהלות של בני משפחת המתלוננים. החלו חילופי זריקות אבנים וגרימת נזקים למשפחת המבקשים. בשלב מסויים לכאורה, המבקשים 1-2 ירו משיג הממוקם ליד בית 29 של משפחת אבו גאמע לעבר בתי המתלוננים. בסמוך לכך נטען כי המבקש 3 ירה לעבר בתי משפחת המתלוננים באמצעות רובה.

2.עד התביעה המרכזי הינו השוטר חיים בלילה (להלן: "בלילה"), אשר נערך בתצפית לעבר בתי משפחת המבקשים, וזאת לאור כך שצפוי היה להיערך חיפוש משטרתי בבתי המשפחה. השוטר בלילה כעולה מהודעתו מיום 30.10.13 מפרט את השתלשלות האירועים, התגודדות וקטטה שהתפתחה במקום, לפני כניסת הבלשים לצורך חיפוש בבתי משפחת המבקשים. אז, החלו להישמע קולות ירי. השוטר בלילה מפרט את ההתרחשות ומתייחס למבקשים ולמעשיהם, בין היתר דרך פתח השיג של משפחת המבקשים, המכוסה בברזנט שחור. מפרט השוטר בלילה כי הוא שהכווין את השוטרים לצורך ביצוע המעצרים. הוסיף השוטר בלילה בהודעתו זו כי ראה את ההתרחשות בצורה ברורה, מרחק של 200 מטר כאשר הוא מצויד במשקפת.

3.השוטר בלילה הוסיף בהודעה נוספת מיום 3.11.13 כי עלה לתצפית עם מצלמת וידאו אולם נמנע ממנו לצלם שכן היה ממוקם באזור המשפחה היריבה במקום גבוהה. אמנם, הצד היורה ממשפחת המבקשים לא ידע שהוא מצוי שם, באחד מבתי המשפחה היריבה אולם בפועל, בשל כך לא יכול היה לצלם וגם להתבונן במשקפת מה גם שבחלק מהתצפית היה עליו לתפוס מחסה, אם כי הדברים שראה במשקפת ושפירט בהודעה מיום 30.10.13, הינם מה שראה בוודאות מוחלטת. עוד הוסיף השוטר בלילה כי רק בתום האירוע הבין כי למרות שחשב שחלק מהאירוע צולם, בפועל, לא צולם דבר בשל טעות שלו. לבקשת הפרקליטות הבהיר בלילה במזכר מיום 6.11.13 כי ההכוונה של השוטרים עד למעצר החשודים הייתה באמצעותו, כשהוא נעזר במשקפת.

4.לטענת המבקשים, נקודה ראשונה בבקשה הינה באשר למיקום התצפית. מעדותו של בלילה עולה כי הוא היה ממוקם בתצפית מביתם של המתלוננים, וכי עדותו היא היחידה הקושרת את המבקשים. נטען שלא ברור הכיצד יכול היה בלילה לראות התרחשות מבעד ומעבר לברזנט שחור מאותו בית ממנו שמע בלילה קולות של ירי? נטען כי לא יכול להיות שבלילה ראה למשל את סאמי עומד מאחורי פח איסכורית ליד משאית של חברת ויטה שהייתה במקום והסתתר וכי הדבר אינו הגיוני ולא אפשרי. לפיכך, נטען כי חשיפת מיקום התצפית הינה קריטית לאור הסתירות המהותיות העולות מעדותו של בלילה והדבר ישפוך אור רב על הנעשה במקום. נטען כי לא הגיוני ששוטר יגיע למקום תצפית, עם מצלמה ואין תיעוד למה שצולם.

5.המבקשים עתרו בנקודה שניה, בקשר למזכר מיום 22.1.14, להסיר את החסיון באשר לזהותם של הגורמים המאשרים שנזכרו במזכרו של החוקר שי מלול מיום 22.1.14, אותם אלו שאישרו למשפחת המתלוננים להתקבץ ולהתאסף ליד בתי משפחת המבקשים. לטענת המבקשים, הוגשו תלונות רבות מאת בני משפחה כנגד בני משפחת המתלוננים אשר בהזדמנות זו נכנסו לשטח בתיהם, זרקו אבנים, שברו שמשות ונזקים רבים, הכול לכאורה בחסות המשטרה ולכאורה מדובר בשימוש באזרחים כנגדם ללא אישור מתאים. נטען כי אין מדובר לפיכך באירוע אקראי אלא מתוכנן בידי המשטרה, ולפיכך התבקשה זהות מאשרי ההתקהלות שהייתה במקום.

6.המבקשים עתרו בנקודה שלישית, להסיר החסיון בנוגע לעדותו של מר אחמד אבו עאבד מיום 1.11.13, במסגרתה הושחרו מספר קטעים מההודעה כפי שקיבלו המבקשים לעיון. נטען כי בעדותו של אחמד אבו עאבד עלה כי משפחתו התבקשה לעשות פרובוקציה כדי לגרום לבני משפחת המבקשים להשתמש בנשק ואז לעצור חשודים ולתפוס נשקים. לפיכך נטען כי מספר קטעי העדות שעליהם הוחל החסיון, חיוניים להגנתם.

7.נקודה רביעית שהעלו המבקשים, נוגעת לחשיפת שני מיידעים מודיעינים, אחד מהם נוגע לצו החיפוש שניתן מלכתחילה, לפני האירוע.