מ"ת 12063-08-14 מדינת ישראל נ' ישראל (עציר)

בפני בקשה של המשיבה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

המשיב שלמה ישראל ת.ז. ********* יליד שנת 1967, נעצר ביום 7/8/2014, הועמד לדין בפני בימ"ש זה ביום 11/8/2014.

כתב האישום

כתב האישום מייחס למשיב כי ביום 31/7/2014 פרץ לקרוואן שנמצא בשטח בית ספר, פתח את הדלת ונכנס לקרוואן ונטל משם מצלמה דיגיטלית.

ראיות לכאורה

אין מחלוקת בין הצדדים כי בוצעה פריצה, כי נלקחה מצלמה, וכי המצלמה היתה בחזקתו של המשיב ביום הפריצה בשעות הצהרים.

המחלוקת נוגעת לשאלה אם הראיות שבתיק מובילות בהכרח למסקנה כי המשיב הוא שפרץ לאותו קרוואן.

עניין זה נוגע להלכות בנושא חזקה תכופה.

על פי ההלכה שנקבעה בעפ 5492/11 אלרחמאן, החזקה התכופה הינה חזקה שבעובדה הנובעת מהשכל הישר וניסיון החיים, ומשמעותה היא כי עצם הימצאותה של סחורה בידיו של פלוני בסמיכות זמנים לגניבתה מאחר, יוצרת יסוד להנחה כי פלוני הוא זה שגנב את הסחורה, או שקיבל לידיו סחורה גנובה ביודעין, הכל בהתאם לנסיבות העובדתיות המקימות את החזקה. יש להדגיש כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה על ידי הנאשם, וכי משקלה של החזקה עולה ביחס ישר למידת הקלות בה יכול הנאשם להפריך את אמיתותה. "ההנחה, עולה או יורדת, מתעצמת או מידלדלת, ויכול שתהיה חזקה, קרובה לוודאי או רק קלת-ערך, הכל בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה" (ע"פ 15/78 ביבס נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(3) 64, 79-80 (1978) (להלן: עניין ביבס);

בעפ 5492/11 אלרחמאן נאמר:

21.הפרכת החזקה התכופה אינה תלויה במהימנות שמייחס בית המשפט להסברו של הנאשם, אלא באפשרות היתכנותו של ההסבר שניתן (עניין שרף, בעמ' 178).

החזקה התכופה, ככל כלל ראייתי, מופעלת גם בשלב המעצר עד תום ההליכים במסגרת הערכת הסיכוי הסביר להרשעה[ראה: בשפ 3565/05 מוראד גריפאת נ' מדינת ישראל].

מכאן יפנה ביהמ"ש לעיין בהסברים שאותם נותן המשיב להימצאות המצלמה בידו.