מ"ת 11990-02-15 מדינת ישראל נ' מסארווה(עציר) ואח'
|
מ"ת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
11990-02-15
20.4.2015 |
|
בפני השופטת: מיכל ברק נבו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: מדינת ישראל עו"ד שירלי לוגסי עו"ד דן כהן |
המשיבים: 1. מיאס מסארווה - עצור 2. נמיר בשארה - עצור 3. רקאן נאסר - משוחרר בתנאים 4. אמיר אבו חיט - עצור 5. הלאל חאסקיה - עצור 6. עלי חאסקיה - עצור 7. עימראן מסארווה - משוחרר בתנאים 8. איאס -אבו רפיק נאשף פאשף - עצור 9. מיסר מסארוה 10. ליאה בשארה 11. מעטסם חאסקיה - משוחרר בתנאים 12. וואיל אבו גאנם 13. נאצר סמארה - משוחרר בתנאים 14. איאס מסארוה 15. פיראז נאשף - משוחרר בתנאים 16. שאדי מסארווה - משוחרר בתנאים 17. מחמד דאהר - משוחרר בתנאים 18. מיגדד חאסקיה - משוחרר בתנאים 19. עמיד בשארה - הודה והורשע עו"ד טלי חזום עו"ד קטי צווטקוב |
| החלטה | |
(בעניינם של משיבים 4 ו-13)
1.החלטה זו דנה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בהתייחס למשיבים 4 ו-13 [המשיבים], באישומים 13, 15, 16, 18, 20, 21, 29 ו-32 בלבד. יש לקרוא החלטה זו כהמשך וחלק בלתי נפרד מההחלטה בעניין הראיות לכאורה, שנתתי בעניינם של משיבים 6, 8, 11, 15 ו-18, ביום 25.3.15 [החלטתי הקודמת].
רקע
2.נגד המשיבים ו-17 נאשמים נוספים הוגש כתב אישום ביחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. כתב האישום (שתוקן בשנית) מייחס לנאשמים עבירות שונות בנשק.
נאשמים 9, 10, 14 ו-19 הודו במיוחס להם והם הורשעו.
נאשמים 2, 3, 5, 7, 16 ו-17 הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה בעניינם.
בעניינם של נאשמים 6, 8, 11, 15 ו-18 קבעתי קיומן של ראיות לכאורה באישומים המיוחסים להם בהחלטתי הקודמת.
בעניינם של נאשמים 1 ו-12 טרם התקיים דיון לגופו של עניין. לפיכך, כל שיאמר לגבי אישומים, הנוגעים למי משני אלה, נאמר רק לצורך תיאור חלקם של המשיבים, על יסוד כתב האישום, ואין בכך משום הכרעה לגבי מי משני האחרים בשלב זה.
החלק הכללי של כתב האישום
3.על פי החלק הכללי של כתב האישום שתי הדמויות המרכזיות הן נאשמים 1 ו-2. נאשם 2, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, ולכן בעניינו, כפי שקבעתי בהחלטתי הקודמת, ניתן לומר שהמיוחס לו בכתב האישום מגובה בראיות. באשר לנאשם 1, כל שיאמר להלן כפוף להערתי הנ"ל.
במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה נאשם 2 אסיר. הוא ביצע עבירות בנשק בהיותו אסיר בכלא, בהפעילו את נאשם 1, ששימש, כך על פי כתב האישום, כזרוע המבצעת, בהתאם לדיווחיו ולהנחיותיו של נאשם 2.
4.כתב האישום מושא החלטה זו, גובש לאחר שבין החודשים מרס לספטמבר 2014 האזינה משטרת ישראל לשיחות הטלפון של נאשם 1, בהן שוחח עם המשיבים, עם יתר הנאשמים ועם אחרים. במהלך השיחות השתמשו הנאשמים בשמות קוד, כפי שפירטתי בהחלטתי הקודמת. במהלך שיחות הנאשמים על אודות נשק, הם נקטו שמות קוד, ובפרט: "רכב" או "מכונית" לציון נשק; "מטען" או "מגירה" לציון מחסנית; "דלק" או "בנזין" לציון תחמושת. פיענוח שמות הקוד נעשה הן על ידי קשירת השיחות לאירועים בהם נתפס נשק ממש, הן על ידי חלק מהנאשמים אשר פירטו בחקירתם במשטרה על אודות שמות הקוד, הן על ידי מילים מפורשות בנוגע לנשק, שנפלטו מעת לעת, כנראה בטעות.
כפי שקבעתי בהחלטתי הקודמת, בכל הקשור לפיצוח הקודים - קיימות ראיות לכאורה שמדובר בשיחות הקשורות בנשק ותחמושת, למעט כשיקבע אחרת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|