מ"ת 11415-08-14 מדינת ישראל נ' עוד (עציר)

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של נסיון לפעולה ברכוש למטרות טרור – עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה- 2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור") + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בהתבסס על ראיות לכאורה המקימות לטענתה עילת מעצר סטטוטורית.

על פי עובדות כתב האישום נפגש המשיב עם אחד, סאמי חסיין, המוכר לו כפעיל חמאס. המשיב סיפר לסאמי כי ביקר בעבר ברצועת עזה לצורך אימונים צבאיים אצל פעילי חמאס וביקש ממנו סיוע כספי בסך אלפי דולרים, כדי לממן תהלוכות של ארגון החמאס והנפת דגלי חמאס במסגד אל-אקצא (סעיף 4 לכתב האישום).

בדיון שהתקיים לפני, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, וטען כי הנטען בעובדות בכתב האישום כלל אינן מהוות עבירה, ולמצער אינו מבשיל לכדי עבירה, והוא בגדר 'הכנה'.

לדבריו, המשיב אינו חולק על קיום שיחה שנערכה בינו לבין סאמי וגם לא על תוכנה, ואולם לטענתו הַפְּנִייה לסאמי אינה מקימה את היסודות הנדרשים של העבירה, שכן מטרת הפנייה היתה לקבל סיוע כספי אישי מסאמי שעובד בארגון האסיר, נוכח הקשיים הכלכליים של המשיב אליהם נקלע בשל ההפסד שנגרם לו מחנות המכולת שניהל, קשיים שניתן בנקל לבררם, והסיוע המבוקש כלל לא נועד למטרות מימון טרור, כנטען בכתב האישום.

לטענת המבקשת, בידיה ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו.

המבקשת תומכת את טענתה בשלוש ראיות.

האחת, "הודאת" המשיב בה הוא מאשר את קיום השיחה עם סאמי ואת תוכנה. לדברי המבקשת, ההסבר שנתן המשיב אשר למניע הכספי שעמד מאחורי שיחתו עם סאמי, אינו סביר, מאחר שאין הוא מתיישב עם הנסיבות הכלליות הידועות למבקשת אודות המשיב ואודות סאמי, ובמיוחד אודות העבר הבטחוני של השניים שנפגשו במהלך מאסרם בכלא הישראלי על רקע פעילותם בג'יהאד האיסלמי ובחמאס, בהתאמה (אף שהמשיב שוחרר עוד בשנת 2002).

השנייה הודעת סאמי חסיין מיום 13.7.14 בה אישר את השיחה שנערכה בינו לבין המשיב באחד מימי חודש הרמדאן בשנת 2013.

והראייה השלישית עליה הצביע ב"כ המבקשת, היא "הודעת חיזוק" שניתנה מפי שוכרי חואג'ה שנחקר בעניין אחר בקשר לחשד בחברות ופעילות בארגון טרור וכן בעבירות בטחוניות נוספות, ובה מציין, בין השאר, כי סאמי אמר לו שיש "איזה פעיל ירושלמי שצריך כסף לפעילות" (פרוטוקול – עמ' 4, ש' 19).

עיינתי בחומר הראיות ושמעתי את טענות הצדדים.

אשר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום.

בהודעת המשיב מיום 4.8.14 מאשר המשיב את פגישתו עם סאמי חסיין. לדבריו, ידע שסאמי הוא פעיל חמאס לאור היכרותם המוקדמת במהלך מאסרם בכלא הישראלי, ופנה אליו לקבלת סיוע כספי, תוך שציין כי הוא מוכן לבצע פעולות שונות לטובות החמאס. מההודעה עולה כי כדי להרשים את סאמי ולהניע אותו לתת למשיב סיוע כספי, סיפר לו המשיב שערך אימונים בעזה, הגם שכלל לא השתתף בכאלה. עוד ציין המשיב כי הוא לא סיפר לסאמי על מצבו הכלכלי הקשה שהוא המניע האמיתי העומד בבסיס בקשת הסיוע. בפועל, לא נפגש המשיב עם סאמי פעם נוספת מאז שיחתם לפני כשנה, ולדבריו שמע שסאמי נעצר; לציין כי המבקשת מייחסת למשיב עבירת ניסיון בלבד.