מ"ת 11377-10-14 מדינת ישראל נ' ח'טיב(עציר) ואח'

לפניי בקשה לעיין מחדש בהחלטת המעצר בעניינו של המבקש.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת רצח וכן עבירות נוספות. כתב האישום מתייחס לאירוע שהתרחש בתאריך 9.9.14 בשעות הערב ויתואר להלן.

בתחילה, יוחסה למבקש עבירה של ניסיון רצח (ועבירות נלוות אחרות), אולם לאחר פטירת המנוח (בתאריך 27.10.14) תוקן כתב האישום לעבירת רצח. בנוסף למבקש, הואשמו שניים נוספים בכתב האישום (משיבים 2 ו 3), להם יוחסו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט.

בתאריך 29.10.14 (עוד טרם פטירת המנוח), הורה בית המשפט (כב' השופטת בש) על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, וזאת בהסכמתו.

בתאריך 17.2.15 ניתנה על ידי החלטה הנוגעת למשיבים 2 ו 3. במסגרת החלטה זו הובא פירוט של הראיות הלכאוריות כנגד שלושת המשיבים. אפנה, להרחבה, להחלטה זו.

אזכיר, בקצרה, כי האירוע המיוחס למבקש התרחש בתאריך 9.9.14 במג'דל כרום. באותו ערב, התפתח אירוע אלים בין המנוח לבין המשיב 2, במהלכו היכה המנוח את המשיב 2. כפי שציינתי בהחלטתי לעיל, עלה מהראיות כי המשיב 2 חזר לביתו – שם שהו אותה עת המבקש (המשיב 1) והמשיב 3, וסיפר להם כי הותקף על ידי המנוח. או אז, החליטה החבורה לגמול למנוח. בהמשך, יצאו השלושה בשני רכבים לעבר המקום בו שהה המנוח – המבקש נסע ברכב אחד; ושני הנאשמים הנותרים נסעו ברכב אחר. כאשר הגיע המבקש בסמוך למקום בו עמד המנוח, במרכז הכפר, הוא האט את נסיעתו וירה באמצעות אקדח כארבע יריות לעבר המנוח ממרחק של כ .

כפי שעולה מהחלטתי לעיל (הגם שהיא התייחסה בעיקר למשיבים 2 ו 3) וכפי שעולה מתיק החקירה וכן מפרוטוקול הדיון בתיק העיקרי, המבקש זוהה כיורה לעבר המנוח וזאת על ידי מספר עדים (אחמד חמדאן, מוחמד ג'אבר ומאמון ג'אבר). זאת ועוד, המבקש, אשר טען כי כלל לא היה בזירה זוהה על ידי אחרים (מוחמד חמוד, מוחמד סרחאן ובאופן עקיף ונסיבתי גם על ידי מונזר אליאס) וזאת כאשר הגיע עם רכבו, שניות ספורות לאחר הירי (כ 200 מטר ממקום הירי לעבר המנוח), לפקק תנועה בכפר, ואז ירה מתוך הרכב באויר כדי לפנות את התנועה ועל מנת להימלט.

טוען המבקש, כי הראיות כנגדו נחלשו עד מאוד וזאת משום סתירות שנפלו בעדויות העדים ומשום שחלק מהעדים (אלה לגבי אירוע הירי באויר בפקק התנועה) הוכרזו כעוינים. המבקש העלה את טענותיו במסגרת טיעוניו הכתובים וכן חזר עליהם במהלך הדיון שהתקיים בפניי בתאריך 11.1.16. במסגרת זו, הועלו שלל טענות כנגד כל אחד מהעדים לעיל. לגבי שלושת העדים שהיו עדים לירי לעבר המנוח נטען כי מדובר בחבריו ובקרובי משפחתו של המנוח וכן הועלו סתירות שונות וטענות נוספות (לדוגמה, כי גרסתם "ניזונה" מסרטי אבטחה); ולגבי העדים העוינים, נטען כי בעת שנחקרו במשטרה הם מסרו את ששמעו מאחרים ותו לא. עוד נטען, כי לא מן הנמנע שברכב המיצובישי (הרכב בו על פי הנטען ישב המבקש וממנו ירה לעבר המנוח), היה אדם נוסף.

עיינתי לצורך מתן ההחלטה בבקשה זו בפרוטוקולי הדיונים וכן עיינתי בשנית בחומר החקירה. לטעמי, לא חל כרסום במצע הראייתי הלכאורי כנגד המבקש ומאליו יוצא שלא חל כרסום שיש בו להביא למסקנה כי "הקערה נהפכה על פיה".