מ"ת 10289-12-16 מדינת ישראל נ' ג'ולאני ואח'

בפני בקשת המאשימה להורות על מעצרו של הנאשם 3 עד לתום ההליכים נגדו .

הנאשם 3 אחמד מוסטפא חושיה יליד 1993 מהכפר קטנה נעצר ביום 23/11/2016 וכתב אישום הוגש נגדו ביום 10/12/2016 .

כתב האישום מייחס לנאשם 3 מספר אישומים :

באישום הראשון מיוחס לנאשם כי ביום 21/11/2016 הגיע לאשדוד ברכבו של נאשם 1 שבו היו גם כלי פריצה ונכנס לחצר בית בכוונה לעבור עבירה . כאשר נעצרו נאשמים 1 ו – 2 הגיע אליהם נאשם 3 דחף שוטר והחל להימלט עד שנורה באמצעות אקדח חשמלי "טייזר" נפל, קם והכה את השוטר בפניו.

באישום השני מיוחס לנאשם 3 כי באותו היום נכנס לחצר של בית שהייתה מוקפת בחומה במטרה לעבור עבירה ואז נמלט מהמקום .

באישום הרביעי מיוחס לנאשם כי ביום 20/10/2003 נכנס לישראל שלא כדין

ראיות לכאורה

ב"כ הנאשם הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות של שב"ח והפרעת שוטרים אך חלק על ראיות לכאורה להסגת גבול ותקיפת שוטרים ומכל מקום ביקש למצוא בהן כרסום, וכן טען בהרחבה להפרת זכויותיו של הנאשם בעת החקירה ולכך שנחבל קשות בעת מעצרו.

לעניין טענות אלה יש לציין כי הן טעונות הוכחה ולפיכך מתאימות לתיק העיקרי. על פי פסיקת בית המשפט העליון, ראיה עשויה להתקבל וממילא עשויה גם להקים סיכוי סביר להרשעה גם אם הושגה בדרכים אשר יש בהן הפרה של חוק ונוהל, לא כל שכן בהליך זה, אין מקום לדון בטענות אלה הן בשל אופיו המיוחד והן בשל העובדה שהנאשם לא קשר עצמו באמרתו להסגת גבול או לתקיפת שוטר אלא להיפך – הכחיש אותן. מכאן שפסילה פסיקתית של אמרתו מחמת העדר יעוץ, גם אם הייתה אפשרית אינה עשויה לפעול לטובתו דווקא.

הנאשם 3 באמרותיו קושר עצמו רק לשב"ח ולבריחה מהשוטרים בגלל מעמדו כשב"ח .באמרה שניה מכחיש את נוכחותו בחצרות הנראית בסרטון, מאשר באמרה לבש חולצה ורודה ביום מעצרו, ומאשר כי הגיע למקום ברכבו של ג'ולאני ובאמרה שלישית מאר זאת באופן סופי ומוסר כי החולצה היתה מלאה בדם ולכן החליף אותה.

המתלוננת ק.י.ש. מתארת כיצד הוזעקה לביתה בחשד שנפרץ מצאה בו חלון פתוח שהיה סגור אך לא נגנב דבר