מ. שניר - שירותים טכנולוגיים בע"מ נ' סטפאק ל.א. בע"מ

פסק דין

בפניי שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, ולמעשה מדובר בתביעה ובתביעה שכנגד.

התביעה של מ. שניר שירותים טכנולוגיים בע"מ, אשר לצורך הנוחיות תקרא להלן "התובעת" בלבד, הוגשה על סכום נמוך יחסית לתביעה שכנגד, בסך של 8,799 ₪ בלבד (ת.א. 2929-06-08).

תביעת התובעת מורכבת מן הרכיבים הבאים:

סך של 5,925 ₪ בגין הצעת מחיר מס' 108727 מטעם התובעת והזמנה מס' 271211 מטעם הנתבעת, אספקת מוצרים בסך כולל של 1,733 ₪ בתאריך 12.07 על פי חשבונית מס' 607253 והזמנת הנתבעת מס' 271072 וכן 1,141 ₪ בגין אספקת שירותי הדרכה למכשיר G.C. (גז כומטוגרף), שעליה הוצאה חשבונית מס' 607580 והזמנת הנתבעת מס' 271203.

התביעה הנגדית (ת.א. 167-11-08) שהגישה חב' סטפאק ל.א. בע"מ, אשר לצורך הנוחיות בלבד תקרא "הנתבעת" בלבד, הינה על סכום גבוה הרבה יותר, בשיעור של 117,531 ₪ והיא מורכבת ממספר אדנים:

1. הזמנת יועץ בשם יהודה רוזנברג לבדיקת המערכת ותשלום בסך 12,508 ₪.

2. תשלום לקבלן שהחליף את התובעת בסך 5,925 ₪.

3. הפסד בגין תשלום לעובדת הנתבעת בשם נעמי אלקלעי על בסיס חוסר היכולת לנצל את כישוריה במלואם והעובדה שנאסר עליה להשתמש במערכת הגזים, בסך של 101,972 ₪.

יש לציין, כי הסכום הכולל בגין הנזקים הנתבעים ע"י הנתבעת, הינו 120,405 ₪, ומתוכו קיזזה הנתבעת 2,874 ₪ בגין השווי הריאלי, לטענתה, של העבודות שביצעה התובעת.

בסיכומיה טענה הנתבעת, כי אם תתקבל תביעת התובעת מדובר בסכום של 2,874 ₪ על פי שתי חשבוניות כאשר שאר הסכום הנתבע ע"י התובעת, הינו הצעות רכש שהנתבעת כלל לא התכוונה לרכוש מהתובעת, ומכל מקום מדובר בסכום שיש לראות אותו כחלק מהסכומים שכבר שילמה הנתבעת בגין עבודות התובעת ואשר הגיעו לסך כולל של למעלה מ-45,000 ₪.

בשל אופיין של התביעות, הנסמכות רובן ככולן על מסמכי התקשרות ותכתובת אלקטרונית שנשלחה בין הצדדים, ולאור העובדה שמדובר באופי של תביעה שממילא ניתן להתרשם ממנה תוך שימוש בסיכומים ומסמכים לרבות תצהירים, הציע ביהמ"ש לצדדים לסיים את התיק על דרך של הגשת סיכומים והצדדים הסכימו לכך.

ביום 29.8.10 בהתאם להחלטת ביהמ"ש, הגישו הצדדים במעמד ישיבת ביהמ"ש סיכומים בכתב אשר ביהמ"ש קרא אותם בנוכחות הצדדים, וביקש גם הבהרות בעניינים כאלה או אחרים. כן צרפו הצדדים תיקי מוצגים מסודרים לעיונו של בית המשפט, יחד עם הגשת הסיכומים.

לאחר שעיינתי במסמכים, בסיכומים וכן בכתבי הטענות ובתצהירים מטעם הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה של התובעת מ. שניר שירותים טכנולוגיים בע"מ להתקבל, דין התביעה שכנגד של חב' סטפאק ל.א. בע"מ להידחות.

להלן הסבר ונימוקי ביהמ"ש בהגעה לתוצאה האמורה.

בפועל מבוססות התביעה והתביעה שכנגד על פרשת אירועים אחת, של ביצוע עבודות שהוגדרו על ידי הצדדים כ"תיקונים" או "שינויים", למערכת שהותקנה על ידי התובעת בעבר במעבדת הנתבעת.

במסגרת עבודה נוספת זו התקינה התובעת שסתומי שחרור לחץ (שש"לים) במספר נקודות לאורך המערכת. אין חולק גם, כי אף לאחר התקנת אותם השש"לים התגלו בעיות בהפעלת המערכת.

המחלוקות האמיתיות בין הצדדים הינן שלוש:

ראשית, מחלוקת אחת עיקרית, העומדת בבסיסן של התביעה ושל התביעה שכנגד, והיא שאלה מיהו הגורם האחראי לתקלות בהפעלת המערכת לאחר אותה עבודה (שנייה) שביצעה התובעת.