מ. קסטרו ושות' קבלן לעבודות מתכת בע"מ ואח' נ' אגדים הנדסה ובניה בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הינה חברה העוסקת בתחום עבודות מתכת וייצור קונסטרוקציות. הנתבעת הנה חברה העוסקת בתחום ההנדסה והבנייה.

הנתבעת זכתה במכרז לעבודות באתר התעשייה הצבאית ברמלה (להלן: "תע"ש") והיא השתמשה בשירותיה של התובעת כקבלן משנה, ולצורך כך, ביום 19.09.07 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות קונסטרוקציה ומתכת (להלן: "הסכם הביצוע") לצורך הקמת מחסן באתר תע"ש בעלות של 1,035,643 ₪ לפני מע"מ.

הצדדים צירפו את הסכם ביצוע העבודה מיום 19.09.07 לכתבי טענותיהם. בהסכם נקבעו פרטים מהותיים כדלקמן : "סכום החוזה – כ- 900,000 ₪", משך ביצוע העבודה: שלושה חודשים ועשרה ימים. ו "בנוגע לשכר החוזה" (הכוונה לתשלום התמורה) נקבע: "שוטף + 100 יום/גב אל גב".

התובעת החלה בביצוע העבודות והתשלומים לתובעת בוצעו מעת לעת, לפי התקדמות הפרויקט אצל תע"ש. תע"ש שילמה לנתבעת עבור ביצוע העבודות בשבעה תשלומים כנגד חשבונות שהנתבעת הוציאה.

התובעת טוענת כי התשלום בגין החשבונות האחרונים שמספרם 6 ו-7 שולמו לנתבעת על ידי תע"ש, והיא סיימה את התחשבנותה עם תע"ש. אולם, הנתבעת לא העבירה את חלקה של התובעת כמתחייב בחוזה. לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה סך של 285,441 ₪ (לפני מע"מ).

עוד טוענת התובעת כי פנתה בכתב אל מר יהודה גרינברג, מנהל הפרויקט אצל הנתבעת (להלן: "יהודה") בדרישה לקבלת מלוא התשלום, ובתשובה יהודה העביר לתובעת מכתב באמצעות הפקס, המלמד על הודאת הנתבעת בחובה כלפי התובעת. התובעת הפנתה לסעיף 2 לאותו מכתב:

"2.הקפדתי לשלם את הכל!!! התשלומים במלואם ובמועדם! אך מאחר וסיימתם העבודה הרבה חודשים!! לאחר המועד החוזי וגרמתם לנו לנזקים כבדים עקב כך, לא הסכמתי לשלם לכם ח-ן אחרון (מס' 6) מאחר והוא שולם לנו טרם סיום העבודה על ידכם כאמור למרות כל הבטחותיכם והתחייבויותיכם".

התובעת טוענת כי הנתבעת היא שאחראית לאותם עיכובים, ובכל מקרה אין הנתבעת רשאית לעכב כספים המגיעים לתובעת כדין.

התובעת מוסיפה כי ביום 12.09.08 פנה מנכ"ל הנתבעת אל התובעת והציע להעביר תשלום לצורך פשרה בסך של 150,973 ₪, לטענת התובעת בכך מודה הנתבעת בפעם הנוספת כי הינה חייבת לתובעת כספים וכי הסכום הנקוב בהצעה זו ייקבע כסכום אשר אינו שנוי במחלוקת.

מנגד, טוענת הנתבעת בכתב הגנתה ובכתב התביעה שכנגד, כי לא מגיעים לתובעת סכומים מעבר לסכומים שקיבלה מאת הנתבעת, וכי חלק מן הסכומים ששולמו לתובעת על חשבון העבודות שביצעה, מהווים תשלומי יתר ועליה להשיבם לנתבעת, וזאת בנוסף לסכומים נוספים שעל התובעת לשלם לנתבעת כפיצוי בגין הפרת חוזה וכפיצויי נזיקין.

הנתבעת טוענת כי התובעת סיימה לעבוד באתר ביום 28.05.08 מבלי שהשלימה עד לאותו המועד את כל העבודות שקיבלה על עצמה לבצע על פי החוזה, וחרף העיכוב בביצוע העבודות שילמה הנתבעת לתובעת, עד ליום 13.04.08, בגין ביצוע העבודות לחודש דצמבר 2007, כ-85% מסך כל התשלומים המגיעים לה וזאת מבלי שבוצעו העבודות בפועל.

עוד טוענת הנתבעת כי נכון ליום 04.02.08 הוא יום הגשת חשבון מס' 6 לאישור תע"ש, היה קיים עיכוב משמעותי בביצוע עבודות התובעת, ולכן בנסיבות שנוצרו, התובעת היא זו שהייתה חייבת לנתבעת כספים רבים, לרבות בגין הפיצוי המוסכם, וכי התשלומים ששילמה הנתבעת במהלך ביצוע העבודות, היו תשלומים "על חשבון" הכפופים להתחשבנות סופית בין הצדדים.

על פי הסכם הביצוע, הנתבעת שילמה את שכר התובעת בד בבד עם קבלת התשלומים שהגיעו לנתבעת מאת תע"ש משההסכם בין הצדדים היה גב אל גב עם ההסכם שבין הנתבעת לתע"ש.

התובעת צירפה לכתב תביעתה דפי חשבון ובהם פירוט הכמויות שבוצעו ומחירם, לטענת התובעת נציג הנתבעת בעצמו, פירט בכתב ידו, את אותן כמויות ועבודות שהנתבעת ביצעה:

דף חשבון מספר 1 (ללא תאריך)על סך 884,412.51 ₪

דף חשבון מספר 2 (מיום 05.06.07)על סך 168,700 ₪

דף חשבון מספר 3 (ללא תאריך) על סך 24,110 ₪

דף חשבון מספר 4 (ללא תאריך) על סך 10,359 ₪ - אך, סוכם בין הצדדים על תשלום 50% מהקרן, כך שחוב הנתבעת על פי חשבונית זו הינו: 4,500 ₪.

יוצא אפוא, כי על פי דפי החשבון הללו, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,035,643 ₪.