מ.ק.ע.חב' להובלות בע"מ נ' ביטום טכנולוגיות איטום ובידוד בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה כספית בסדר דין מהיר על חוב בגין הובלות שבוצעו במהלך חודשים 11/06 עד 2/07 ותמורתן לא שולמה. מדובר על סך נומינלי מצטבר של 23449 ₪.

1. התובעת (להלן "מקע") והנתבעת 2 (להלן "חיפאווי") הנן חברות שעיסוקן בהובלות. הנתבע 3 (להלן "פייסל") הנו מנהלה של חברת חיפאווי , ובעל השליטה בה. כנגד חיפאווי ופייסל ניתן פסק דין משלא התגוננו. נותר להכריע במחלוקת שבין מקע לחברה הנתבעת 1 (להלן "ביטום") . ביטום הנה מזמינת ההובלות ללקוחות שלה, ואחת מן המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה ממי בדיוק הזמינה את ההובלות. ביטום טוענת כי הזמינה הובלות מחיפאווי, וממנו בלבד ולא מן התובעת. וכי מקע היתה קבלן משנה של חיפאווי לביצוע ההובלות. טענה זו מתייחסת למישור היריבות.

2. בנוסף, ביטום טוענת כי שלמה בפועל לחיפאווי כל תמורת ההובלות, לרבות ההובלות נשוא תביעתה של מקע, בין במישרין ובין על דרך של קיזוז, כך שקבלת התביעה יהא בה משום חיובה של ביטום בכפל תשלום. קיזוז הנו אכן אמצעי מוכר לתשלום חוב (ע"א 118/93 חיים גמבש נ' בנק מרכנתיל פ"ד מח(4) 463, 481). אלא שיש לשאול קיזוז על שום מה?: התשובה היא שבמהלך פברואר 2007 נגנבה מביטום סחורה במהלך הובלתה, וביטום קיזזה לחיפאווי מחירה בסך של 28182 ₪ . מר יעקב כהן, מבעלי חברת מקע, הודה בגניבה ואף הודה כי מדובר בגניבה ממשאית שלו, היינו שהגניבה התרחשה באחת מן ההובלות שביצעה מקע לסחורה של ביטום. על כן מוסיפה ביטום וטוענת כי אף אם קמה יריבות ישירה בינה לבין התובעת, מה שמוכחש על ידה, הרי ממילא אחראית התובעת לפצותה בגין שווי הסחורה שנגנבה, ואם יש יריבות הרי ממילא יכולה הנתבעת לטעון גם טענת קיזוז כנגד התובעת. טענה כזו אכן נטענה בכתב ההגנה.

3. אחת מן המחלוקות נוגעת לשאלה האם הוכיחה ביטום את טענת הקיזוז לגופה. ככל שהוכחה טענה זו, הרי שיש לקבל טענתה כי ממילא באם תתקבל התביעה, יהא בכך משום תשלום כפל, שכן סכום הקיזוז ממילא עולה על כל סכום התביעה. במצב זה, גם אם נאמר כי בשלב בו בוצעו ההובלות היה היחס בין הצדדים יחס של התקשרות ישירה (כטענת מקע הטוענת שסוכם בינה לבין ביטום על התקשרות ישירה היינו שהיא תהא קבלן ההובלות במקום חיפאווי), הרי שאז מחד, מחובתה של ביטום היה לשלם למקע דווקא, ומאידך קמה זכותה לקזז ממקע את סכום הגניבה העולה ממילא על סכום התביעה, כנגד מתן הודעת קיזוז (אחריותה של מקע הנה אז למצער כשל שומר שכר, והיא לא המחישה כי הגניבה אירעה בנסיבות הפוטרות אותה מאחריות לפי תנאי סע' 2(ב) לחוק השומרים).

מר יעקב כהן טען במהלך חקירתו הנגדית טענה מפתיעה שהסחורה הגנובה הוחזרה לביטום. הוא לא ידע ליתן פירוט לטענה זו (אימתי, ע"י מי וכיצד הוחזרה) למרות שטענת הגניבה והקיזוז נזכרה במפורש עוד בכתב ההגנה של ביטום. בנסיבות אלה יש להתייחס לטענה זו של השבת הסחורה כטענה סתמית, שלא נתמכה בדבר וממילא לא הוכחה. על פניו, לו היה ממש בטענה חשובה זו, היה ניתן לה פירוט עוד בתצהירו של מר כהן, ואף היו מזומנים עדים על מנת להוכיחה, שהרי אם היה בה ממש - היתה מאיינת טענת הקיזוז.

4. מאידך – יש לומר כי התובעת אכן הוכיחה כי ביצעה עבודות ההובלה ללקוחות ביטום בסכום מצטבר של 23449 ₪. הסכום מורכב מסכומן של שתי חשבוניות שהוציאה מקע לביטום:

חשבונית 1765 מ 31.12.06 בסך כולל מע"מ של 16233 ₪ עבור הובלות מדצמבר 2006. בחשבונית צויין שמדובר על 14 הובלות. צורף לה פירוט חיובים לביטום מכרטסת הלקוחות של מקע המפרט ההובלות.

חשבונית 1794 מ 31.1.07 בסך כולל מע"מ של 6316 ₪ עבור הובלות מינואר 2007. אף כאן צורף דף כרטסת עם תאריכי הובלות, סכום כל הובלה , שם נהג ויעד. מדובר על 7 הובלות.

נטען לסכום נוסף של 900 ₪ בגין חודש פברואר 2007 (המשלים הסך המצטבר של שתי החשבוניות הקודמות לסכום שנזכר בפסקה הראשונה של פסק דין זה). אלא שכאן לא צורפה חשבונית.

מעדותן של עובדות ביטום גב' רבקה מויאל (פקידת משלוחים) ומנהלת הכספים זהבה שריג עולה שנבדקו בזמן אמת בביטום שטרות המטען ותעודות המשלוח החתומים ע"י הלקוחות, והחשבוניות, ואושר כי אכן בוצעו בפועל ההובלות בגינן הוצאו שתי החשבוניות של מקע. הבעיה אינה נוגעת אפוא לסכום החוב העומד לדיון מבחינת דיוק החישוב, או התמחור שעמד בבסיס החישוב. מקע אף צירפה לתצהירה דף מחירים של ביטום בגין ההובלות שהוצג לה מבעוד מועד, ולפיו הסכימה ליתן השירות. אין גם טענה כי החוב שולם למקע, או כי לא היא שבצעה ההובלות. הטענה כאמור נוגעת ליריבות – כאשר ביטום טוענת שהיתה אמורה לשלם לקבלן ההובלות שלה חיפאווי, ולא לקבלן המשנה שלו. ולא זו אף זו: שבפועל אכן שילמה לחיפאווי את סכומי החשבוניות של מקע – כנגד חשבוניות שהציגה לה חיפאווי (ראה להלן).

5. ביחס ליריבות, טען מר יעקב כהן (בסע' 4.7 לתצהירו) , כי הוא אישית ניהל שיחות עם קובי שניידרמן סמנכ"ל השיווק של ביטום, בקשר להובלות שבצעה עבורם מקע. במהלך השיחה אישר קובי כי יכבד החשבונות של מקע, ומקע הפנתה החשבונות לפקידה חיה במחלקת משלוחים של ביטום. העדות מטעם ביטום אישרו בעדותן כי מלבד הגב' מויאל שימשה אכן אף חיה כפקידת משלוחים, ומקובלת עלי עדות מר כהן שתיאר מגעיו עם חיה וכי האחרונה הבטיחה לו שאין לו מה לדאוג לגבי כיבוד החשבונות. אלא שבכך אין ליתן מענה לסוגיית היריבות. מבחינת פקידות המשלוח, אין הן אמונות על סוגיית היריבות המשפטית והשאלה מבחינתן לא היתה אלא אם יש לכבד החשבונות ולא השאלה למי יש לפרוע אותן, כאשר התעניינותו של מי שביצע ההובלות והנפיק לביטום חשבונית עשוי שתיראה טבעית לגמרי מבחינת פקידת המשלוח. תפקידן של פקידות המשלוח הנו לוודא כי הלקוחות אכן קיבלו המשלוחים, היינו לאשר כי ההובלות בוצעו, ורק אז מועברים החשבונות להנהלת החשבונות.

6. אכן נראה כי הסיווג המשפטי הנכון של יחסי הצדדים לעת ביצוע ההובלות בחודשים 11/06-2/10 הנו על פי חוק חוזה קבלנות: כאשר מקע היתה קבלן משנה של חיפאווי לענין ההובלות לביטום, והאחרון הוא שהיה הקבלן מולו התקשרה ביטום; וכאשר מטבע הדברים החלק הארי של התמורה בגין ההובלה היה אמור להשתלם בסופו של יום למי שביצע העבודה בפועל , היינו למקע.

7. סיווג משפטי זה של מקע כקבלן משנה של חיפאווי ולא מי שביטום התקשרה מולה במישרין, נלמד מכך שבסע' 2.1 לתצהירו הודה מר יעקב כהן שבראשית נובמבר 2006 פנה אליו פייסל בהצעה שמקע תבצע עבור חיפאווי עבודות הובלת סחורה לביטום; והצדדים הסכימו לסכום בשיעור 6% מדמי ההובלה בהם תחוייב ביטום, כאשר אותם 6% ישולמו ע"י מקע לחיפאווי. במהלך עדותו התייחס מר כהן לאותם 6% כאל "קומיסיון" היינו עמלה. האם היו החשבוניות אמורות להשתלם במישרין למקע והאחרונה היתה משלמת 6% מתמורתן שנפרעה לידי חיפאווי, או שמדובר על תשלום לחברת חיפאווי , והאחרונה היתה אמורה להעביר תמורתן למקע בניכוי אותם 6% - התשובה לשאלה זו אין בה מענה קונקלוסיבי לצורך סיווג משפטי של יחסי הצדדים. חיפאווי לא היה מתווך אלא קבלן ההובלות מולו התקשרה ביטום; ואותם 6% הנם תמורה מוסכמת לקבלן הראשי שהפנה העבודה לקבלן המשנה מטעמו.

גם אם הפנה פייסל את ביטום במישרין למקע כקבלן משנה שלו לשם ביצוע ההובלות, אין בכך כדי לשנות ממעמדה של התובעת כקבלן משנה של חיפאווי.

לא שוכנעתי כי בשלב בו בצעו ההובלות נוצר קשר חוזי ישיר בין מקע לבין ביטום שתוכנו היה שמקע תתחלף את חיפאווי ותכניס במקומו כקבלן ההובלות החדש של ביטום. זה הרושם שניסה מר כהן לצייר בחקירתו, ומקובל עלי כי היה מעוניין בכך ואף ניסה לקבל לכך אישור מביטום. אלא שמדובר היה בשלב ראשוני של יחסי הצדדים, ובאותו השלב טרם התחייבה ביטום לעבודה במישרין מול מקע, ומבחינתה היה מדובר בקבלן משנה של חיפאווי, כאשר האחרון היה בעל דברה. ולראיה אף את סכום הגניבה קיזזה מחיפאווי (ראה להלן).

עוד בעניין אחרון זה: בעדותו טען מר כהן כי קובי שניידרמן מביטום מסר לו כי חוזה בין הצדדים ייחתם לאחר שהצדדים יתחילו לעבוד, היינו שקודם תיבחן עבודתה של מקע כקבלן הובלות. פרט זה לא נכלל בתצהיר. בתצהיר תואר כי הנתבע 3, פייסל, הוא שפנה למקע לצורך הובלות ללקוחות ביטום, והוא שאישר בפני מקע כי ביטום מסכימה שמקע תבצע עבודת ההובלות ללקוחותיה, על בסיס תנאי תשלום המקובלים אצל ביטום. הדעת נותנת שאישורה של ביטום היה דרוש מטעמים מסחריים גם אם עסקינן בקבלן משנה של הקבלן עמו התקשרה, ובידיו הפקידה ביצוע הובלה ללקוחותיה. מכל מקום מר שניידרמן מביטום אישר כי אכן התקיימה פגישה קצרה בין יעקב כהן ושותפיו לבינו, וכי מקע אכן ביקשה להתקשר במישרין עם ביטום ולא דרך חיפאווי; אלא שכל שעשה העד בשלב ראשוני זה היה לומר כי האפשרות תיבדק, אך לא התחייב לדבר. את מהלך הפגישה המדויק לא יכול היה לזכור, ומדובר היה בפגישה קצרה מבחינתו. מכל מקום, גם אם אתייחס לגרסתו של מר כהן לעת עדותו, אמירות מעין אלה של מר שניידרמן , ככל שאכן נאמרו למר כהן, דווקא תומכות בכך שבשלב זה נכונה היתה ביטום לכך שחיפאווי ימסור ההובלות שלה למקע כקבלן מטעמו, ובעתיד, אם בחינה של איכות השירות תניב תוצאה משביעת רצון ניתן אכן יהא לשקול התקשרות ישירה עם מקע כקבלן ההובלות. עוד למותר לציין כי בעצם הוצאת חשבוניות ע"י מקע לביטום ולא לחיפאווי, כאקט חד צדדי של מקע, אין עדיין כדי להקים יחס ישיר של מזמין וקבלן.

8. ביטום הציגה 4 חשבוניות של חיפאווי, שעל כולם רשמה זהבה שריג מנהלת הכספים שיש להעבירן בהנהלת חשבונות אך לא לשלם אלא לקזז מהגניבה. ואלו החשבוניות (הסכומים כוללים המע"מ):

א. חשבונית 102 מ 30.12.06 ע"ס 16233 ₪ - זהבה רשמה בכתב ידה כי החשבונית מבוססת על חשבונית של מקע (כזכור – חשבונית 1765) .

ב. חשבונית 103 מ 30.1.07 ע"ס 6316 ₪ - אף כאן נרשם בכתב ידה של זהבה כי החשבונית מבוססת על חשבונית של מקע (כזכור – חשבונית 1794).