מ.ק.ל.ד. מימון והשקעות נ' כריסי

פסק דין

1.התובע הגיש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 22-02783-11-0 שיק ע"ס 10,000 ₪ אשר מועד פרעונו ליום 18.2.2011. לטענת התובע קיבל את השיק כאשר שם הנפרע ריק, מילא את שמו, וזאת לאחר שבדק עם הנתבע כי השיק יכובד.

לטענתו ביצע עסקת נכיון בשיק ולכן זכאי להפרע מהנתבע בגין מלוא סכום השיק.

הנתבע, טוען כי מסר את השיק לקבלן אשר התחייב לבנות עבורו ממ"ד. סמוך לאחר מסירת השיק לקבלן נוצר קשר עם התובע ולטענת הנתבע הבהיר לתובע כי אין בעיה עם השיק, אולם ישולם רק במידה והקבלן יתייצב בביתו של הנתבע לביצוע העבודות שהתחייב לבצע.

לטענתו, למרות שהתובע ידע על תנאי זה, נתן כסף תמורת השיק לקבלן ובעשותו כן "שם כספו על קרן הצבי" ואינו זכאי להפרע מהנתבע.

דיון והכרעה

2.בהחלטתי מיום 16.10.2012 ניתנה לנתבע רשות להתגונן והליך עבר לסדר דין מהיר.

התובע הגיש תצהיר קצר בו לא ציין מה התמורה שנתן לקבלן בגין השיק, מתי ניתנה התמורה ואף לא הצהיר מי מילא את הפרטים על גבי השיק, אלא טען כי קיבל שיק סחיר ותקין על פי מראהו, טרם מועד פרעונו.

מדובר בדיון בסדר דין מהיר, ועל התובע היה לצרף את כל המסמכים מראש ואין לו להלין אלא על עצמו על כך שלא צרף אסמכתאות ביחס לסכום שנתן תמורת השיק.

3.בתצהירי הנתבע, התצהיר אשר תמך בהתנגדות ותצהיר עדותו הראשית, טען כי ביום שישי, 11.2.2011, ערך חוזה עם קבלן בשם גסן, ככל הנראה תושב השטחים, אשר התחייב כלפיו תמורת 40,000 ₪ לבנות ממ"ד בביתו.

באותו מעמד נמסר לקבלן שיק ע"ס 10,000 ₪ משוך לפרעון ליום 18.2.2011 כאשר שם הנפרע ריק.

לטענת הנתבע סוכם כי השיק ניתן לקבלן עבור רכישת חומרים לבנייה, ותנאי לפרעונו הינו כי הקבלן יתחיל בעבודתו ביום ראשון ה- 13.2.2011.

בתצהיר התומך בהתנגדות נטען כי כעשר דקות לאחר מסירת השיק דיבר עם התובע אשר שאל האם השיק בסדר, ונאמר לו כי השיק דחוי בכוונה ל-7 ימים, בתנאי שהקבלן יחזור לעבודה ביום ראשון.

טענה דומה נטענה בתצהיר העדות הראשית, שם צויין כי הקבלן התקשר לנתבע ונתן לו לדבר עם התובע.

בעדותו הבהיר הנתבע, אשר אינו מיוצג, כי השיחה נערכה בטלפון ברכבו כאשר הסיע את הקבלן לאזור התעשיה באשקלון.

במהלך הנסיעה התקשר הקבלן לתובע בקשר לעסקת הנכיון והנתבע העיד כי הבהיר לתובע שהשיק הינו על תנאי שהקבלן יחזור לעבודה ביום ראשון.

אל מול עדותו של הנתבע העיד התובע כי התקשר לנתבע לאחר שקיבל את השיק לידיו וזה אישר לו כי אין מניעה לבצע עסקת נכיון בשיק. לשיטתו אין זה סביר שיסכים לבצע עסקת נכיון שעה שיודע הוא על התנאי בין הצדדים.

4. לאחר שמיעת העדויות, מצאתי שיש להעדיף את גרסת הנתבע באשר לפרטי השיחות עם התובע ומועד עריכתן.

הנתבע, אשר לא סמך על הקבלן, דאג מראש למסור שיק דחוי ומקבל אני עדותו כי אמר לתובע כי במידה והקבלן לא יתייצב לעבודה, לא יהיה כיסוי לשיק.

מהעדויות עלה כי לתובע ולקבלן הכרות מוקדמת ואף היו בקשר לאחר מסירת השיק. מעיון בגב השיק עולה כי נרשם עליו מספר חשבונית, אשר לא הוצגה לבית המשפט, וכן כי השיק התקבל: "ע"י הטייחים הערבים". עולה כי לתובע היה קשר עסקי עם האדם שביצע אצלו את עסקת הנכיון, והיה עליו לסתור את טענת הנתבע הן ביחס לתנאי במסירה והן ביחס לטענתו כנגד התמורה שנתן לקבלן.