א.מ. נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

התובע היה מעורב, כנהג, בתאונת דרכים קטלנית. לאחר התאונה חילץ את חבריו הפצועים שהיו עמו ברכב. במהלך החילוץ נפגע בידו. לטענת הנתבעת, מבטחת הרכב המנועי, הואיל והתובע נפגע כשחילץ את הפצועים ולא בתאונה עצמה הוא אינו זכאי לפיצוי.

עמדת המבטחת אינה מתיישבת עם הוראות החוק, ולטעמי גם לא עם התנהלות מוסרית בסיסית, ועל-כן התביעה מתקבלת.

התובע והתאונה

1. התובע, יליד 19/8/86 (כבן 31). בעבר ניהל והפעיל עסק לממכר בשר אך העסק קרס וכיום הוא עובד כמחסנאי בחברה לשיווק כלים חד-פעמיים.

2. ב-11/6/14 נהג ברכב ועמו שלושה נוסעים. סמוך למחלף אבו-גוש הרכב איבד שליטה והתהפך. על המשך האירועים נלמד מפי התובע: "התהפכתי עם הרכב, מדובר באלפיות שניה שאתה קולט מה קורה אתך. פותח את הדלת, מסתכל. רואה שהחבר שלידי במצב לא טוב, יוצא מן הדלת, ניגש אליו ורואה שאין יותר מדי מה לעשות פה [החבר נהרג] ... פתחתי את הדלת של הנוסע האחורי מאחורי י'. תיקון: ניסיתי לפתוח את הדלת. הדלת לא נפתחה, רצתי מהר חזרה לכיוון השני, פתחתי את דלת הנוסע מאחורי הנהג ואז ניגשתי אל שני הפצועים. שאלתי 'מי חי?' הבחור בן 16 ענה לי 'א' אני חי', מיד הבנתי שאביו במצב מסוכן יותר, נכנסתי פנימה אל תוך האוטו, הבחור ישב מאחורי הנהג, הרכב היה הפוך. הייתי בעצם מתחתיו, פתחתי את החגורה של אביו, הוא נפל אל תוך ידי ומשכתי אותו החוצה" (עמ' 8 לפרוטוקול). "ואז ניגשתי אל הבן והוצאתי גם אותו. היה יותר קל לחלצו" (עמ' 9, 16). גרסה דומה נכתבה בתצהיר ונמסרה למשטרה והדברים אינם שנויים במחלוקת.

    

    

3. התובע מסביר כי כלל לא חש שנפגע אך כשהגיעו אנשי מד"א למקום הראו לו כי נחתך בידו. "אני יודע שכשיצאתי מהאוטו הכל היה בסדר, ומיד אחרי החילוץ שלו הייתי...כנראה שאז נתפסה לי האצבע בברזל. ... זה או בעת התאונה או בעת החילוץ. זה לא יכול היה לקרות במועד אחרי כי מיד אחרי כן ניגשו אלי אנשי מד"א, הראו לי שכולי דם ואני פצוע" (עמ' 9, משורה 2). התובע אינו יודע אם נפצע בתאונה או בחילוץ, אך הוא משער שנפגע בחילוץ וזוהי הגרסה לגביה טענו הצדדים.

4. הפגיעה ביד הייתה משמעותית והתובע סבל מקרע בגיד המכופף של האגודל ומפגיעה עצבית. התובע נותח ושהה בתקופת אי-כושר ממושכת. ד"ר ליאור פז, מומחה מטעם בית-המשפט, העריך כי נותרה נכות צמיתה בשיעור 14.5% – 10% בשל פגיעה עצבית תחושתית באגודל ו-5% בשל הגבלה בתנועות האגודל.

   תאונת דרכים?

5. הנתבעת מכירה בחובתה לפצות את נפגעי תאונת הדרכים, אך ממאנת לפצות את התובע עצמו. לטעמה חילוץ הפצועים אחרי התאונה אינו מהווה "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" שכן התאונה הפסיקה את הנסיעה וכל מה שהתרחש אחריה אינו חלק מהנסיעה ואינו מהווה את אחד השימושים המוכרים האחרים שנימנו בחוק הפלת"ד.