מ' נ' הרשות המאשרת

זהו ערר על החלטת הרשות המאשרת כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 [להלן – "החוק"] לפיה נדחתה תביעתו של העורר להכיר בו כנפגע פעולת איבה בגין פגיעה שנפגע ביום 10.5.18 עת התעורר לטענתו משנתו מרעש של פיצוצים עזים, ונפל ונחבל בכתפו כאשר רץ לחדרה של בתו.

נימוקי הרשות המאשרת להחלטתה לדחות את תביעת העורר מפורטים במכתבה מיום 25.6.2018 והינם כדלקמן: "הפגיעה אינה פגיעת איבה כמשמעה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970. התובע רץ לחדרה של בתו עקב קולות של צרחות ובכי, נפל ונחבל. לא הייתה אזעקה במועד זה ועצם קיומם של קולות פיצוץ הנטענים על ידי התובע אין בהם כדי להגדיר את האירוע כ"ארוע איבה". התובע עצמו לא מציין כי הוא רץ למרחב מוגן בשל רעשי הפיצוץ אלא רץ בשל בכי בתו. הפציעה אינה נובעת מאירוע איבה".

במכתב המוסד לביטוח לאומי שנשלח לעורר ביום 1.7.2018 נכתב כי הרשות המאשרת לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אמנם אישרה את הפגיעה מיום 10.5.2018 אולם עפ"י החוק העורר אינו עונה על הגדרת "נפגע", ועל כן אין המוסד יכול לטפל בתביעתו. עוד נרשם במכתב המוסד כי "לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי איבה תש"ל-1970, הנך רשאי לערער על החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעה זו".

בפועל, הוגש הערר לערכאה כאן, שהינה הערכאה המוסמכת לדון בערר רק בחודש ינואר 2019 וזאת לאחר שהעורר ניסה למצות זכותו לערור על החלטת הרשות בפני בית הדין האזורי [באמצעות המוסד לביטוח לאומי] ורק לאחר שהועמד על טעותו – הגיש הערר שלפנינו.

טענת ההתיישנות

בפתח כתב התשובה שהגיש המשיב לערר נטען להתיישנות.

טענה זו מוטב הייתה שלא תטען כלל: החלטת הרשות המאשרת במשרד הביטחון מיום 13.6.2018 לא נשלחה ישירות לעורר אלא למוסד לביטוח לאומי סניף טבריה, שם הוגשה תביעתו מלכתחילה. בסיפא להחלטה מופיעה אמנם פסקה שכותרתה: זכות ערעור- ונרשם בה כי העורר רשאי לערער על החלטת הרשות המאשרת תוך 60 יום מהיום שבו הגיעה לידיעתו ההודעה על החלטת הרשות, אך לא נאמר בפסקה זו היכן יש לממש את זכות הערעור.

הודעה על החלטת הרשות המאשרת הדוחה את תביעת העורר נשלחה לו על ידי פקידת התביעות באגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי סניף טבריה, רק ביום 1.7.2018. פקידת התביעות טעתה בציינה במכתב כי "לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי איבה, תש"ל-1970 [כך במקור – א.ז] הנך רשאי לערער על החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה, תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעה זו." פקידת התביעות עוד החמירה את טעותו של העורר בציינה במכתב כי "המען להגשת ערעורים: ועדת ערעורים, לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה: בית הדין האזורי לעבודה". העורר אמנם ניסה לערער על החלטת הרשות בשלחו הערעור למוסד לביטוח לאומי – עבור בית הדין האזורי וכן ליועמ"ש של משרד הביטחון, ורק לאחר שהועמד על טעותו הוגש הערר כאן.

אשר על כן, כל איחור בהגשת הערר לערכאה כאן נבע או נגרם כתוצאה מהטעייה של העורר על ידי פקידת התביעות של המשיב, ומוטב היה כי המשיב יחסוך טיעוני סרק בכתב התשובה שהוגש בדבר התיישנות הערר, ויערוך בדק בית רציני באשר להתנהלות המוסד בעניין זה.