מ.מ. מטולה נ' פכטר ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר המבקשת ביום 11.11.09 .

2. המועצה הגישה נגד המשיבים שתי תביעות בגין חוב ארנונה של המשיבים, האחת בסכום של 271,200.50 ₪ והשניה בסך 20,859.90 ₪, בגין נכס המוחזק על ידי המשיבים במטולה.

3.בנימוקי הבקשה נטען, כי בין הצדדים התנהל מו"מ לצורך סיום ההליכים בשני התיקים. הצדדים הגיעו למתווה של פשרה, אך לא נחתם הסכם פשרה, הואיל והמבקשת נדרשה לקבל אישור של משרד הפנים להסכם, טרם ההתקשרות בין הצדדים. המועצה פעלה ללא לאות מול משרד הפנים, כדי לקבל את עמדתו להסכם הפשרה.

לפני הדיון שנקבע ליום 11.11.09, פנתה המבקשת לנציגת המשיבים, כי בכוונתה להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון, וזו נתנה את הסכמתה. הבקשה הוגשה ביום 9.11.09 ועותק ממנה נמסר לנציגת המשיבים. משלא ניתנה החלטה בבקשה, התייצב ראש המועצה במזכירות ביהמ"ש בבוקרו של הדיון, וביקש לדעת אם הבקשה מונחת בפני ביהמ"ש. אז התברר, כי הבקשה טרם הובאה בפני ביהמ"ש. המזכירה הראשית התקשרה ללשכתי ומסרה, כי הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון ולאחר השיחה מסרה המזכירה כי הדיון יידחה. בעקבות כך עזב את בניין ביהמ"ש ולא נכנס לדיון.

נטען כי אי התייצבות המועצה מקורה בשגגה או מאי הבנה ולא מאי התייצבות מדעת.

באשר לסיכויי התביעה להתקבל נטען, כי התביעות מבוססות על מסמכים וספרי הרשות וטענות המשיבים, ביחס למרביתן ניתן לקבוע כבר כעת, כי דינן להידחות. חלקן מצריך שמיעת ראיות.

4.בתגובתם טוענים המשיבים, כי כל אשר נאמר על ידי המשיב בדיון ביום 11.11.09 עובר למתן פסה"ד אשר הורה על מחיקת התביעה, אושר על ידי המבקשת.

בנוסף נטען, כי בבוקר הדיון מזכירת המועצה המקומית מטולה גב' נעמה לויט, יצרה עם המשיב קשר, והודיעה לו כי הדיון יתקיים במועדו. בהתאם לכך, התייצב המשיב לדיון, ולא הבין מדוע המבקשת אינה מתייצבת, אף שנציגתה הודיעה לו על קיום הדיון.

הואיל והתביעה נמחקה ולא נדחתה, אם המבקשת תחליט בעתיד להגיש תביעה נגד המשיבים, תוכל לעשות כן. מכאן, שלא ייגרם למבקשת כל נזק, אם פסה"ד יישאר על כנו.

לסיכום מבוקש, כי ביהמ"ש יפעיל את שיקול דעתו ויכריע בבקשה, בהתאם לנתונים הפרוסים בפניו.

5.המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבים, שעניינה טענות שהועלו על ידי המשיב בתגובתו, לפיהן שילם את מלוא החוב המתייחס לנכס ברחוב מצפה נפתלי במטולה. המבקשת כופרת בטענה זו וטוענת, כי האישור שניתן על ידה בעניין הנכס הנ"ל, הינו על שם אלי פכטר, בנם של המשיבים, ואינו מתייחס למשיבים. אישור זה אינו רלבנטי לשתי התביעות אשר פסה"ד ניתן לגביהם.

6.בפתח הדיון במעמד הצדדים מסרה ב"כ המבקשת, כי משרד הפנים לא אישר את הסכם הפשרה אשר הוצג לו, וכי ככל שפסה"ד יבוטל, המבקשת עומדת על תביעותיה בשני התיקים .

7.המשיב השאיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת ביהמ"ש.

דיון.

8.כפי שצוין בפסה"ד מיום 11.11.09, המבקשת לא התייצבה לדיון ולא בפעם הראשונה. תמוהה בעיני טענת ראש המועצה, לפיה באותו בוקר פנה למזכירה הראשית, וזו יצרה עמי קשר טלפוני ולאחר אותה שיחה, הודיעה לו כי הדיון לא יתקיים. בירור שערכתי במזכירות מעלה, כי לא זכור האירוע המתואר. גם לא סבירה האפשרות לפיה, דקות ספורות לאחר שיחה עם המזכירה הראשית כנטען, ייקבע בפסק דין, כי לא הוגשה כל בקשה לדחיית מועד הדיון.

יחד עם זאת, הסנקציה של מחיקת כתבי הטענות, מה עוד שמדובר בתביעות כספיות של מאות אלפי שקלים, הינה סנקציה כבדה מאד, ומדובר למעשה בכספי ציבור.

אין ספק, כי המבקשת לא נהגה באופן המתחייב. גם בדיון קודם ביום 25.6.09 לא התייצבה לדיון, אף שבקשתה לדחיית מועד הדיון, נדחתה.

באשר לסיכויי התביעה להתקבל, לשני הצדדים טענות כבדות משקל, אשר מחייבות שמיעת ראיות, ולא ניתן בשלב זה לקבוע, כי סיכויי התובעת אינם טובים. התובעת מתבססת על ספרי המועצה, ולנתבעים טענות הגנה, הטעונות בירור.

בנסיבות אלה, ולאחר שהמשיבים השאירו הענין לשיקול דעתי שוכנעתי, כי האינטרס הציבורי מחייב ביטול פסק הדין ובירור התובענה לגופה. על מחדלי המבקשת ניתן לפצות את המשיבים, על ידי חיוב בהוצאות.