מ. מ. ג'יסר אל זרקא נ' עמאש

החלטה

רשם ההוצל"פ בהחלטתו מיום 12/5/2013 קבע, כי התנגדות המבקש הוגשה באיחור, יחד עם בקשה להארכת מועד וכי המועד האחרון להגשת התנגדות בלא להזקק לארכה, חל ביום 5/3/2013.

בקשת המבקש משתרעת על 17 עמודים נסמכת בתצהיר המבקש המצהיר, כי פרע את חובו למשיבה וכי אינו חב לה מאומה.

לא מצאתי בתצהיר המבקש התייחסות כלשהי לסוגיית הארכת המועד אשר כאמור לעיל הוא הסעד שביקש וכאמור להלן הוא הסעד נשוא החלטה זו.

תשובת המשיבה מיום 13/6/2013 מציינת, כי תיק ההוצל"פ נפתח ביום 16/1/2013 כי החייב הוזהר ביום 3/2/2013 ורק 3 חודשים לאחר מכן הגיש התנגדות ובקשה להארכת המועד.

המשיבה מציינת, כי המבקש אינו מעלה כל טעם מיוחד לאיחור בהגשת התנגדותו, לא חלק על מועד המצאת האזהרה לחייב ולא נתן ולו סיבה אחת מדוע לא הגיש התנגדותו במועד.

עוד מציינת התשובה, כי "לאחרונה המשיב הגיע למשרדיה הודה בקיום החוב ופרע את חובו..." במסמך שצורף לתשובה (אישור הזוכה מיום 13/5/2013) צוין, כי שולם החוב לשנת 2013 ו"נסגר שכ"ט עם עטאף בסך 400 ₪".

כמו כן צורף תצלום שיק ע"ס 400 ₪ מחשבון המבקש לפקודת ב"כ המשיבה, ז"פ, 13/5/2013.

ביום 14/7/2013 חלף מענה לתשובת המשיבה הגיש החייב הודעה.

ההודעה עוסקת בהחלטתי מיום 23/5/2013 מציינת, כי אין כל חוב בנמצא וכי תיק ההוצל"פ נסגר ולכן לא נותר אלא לקבוע דיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד.

דעתי שונה מדעת המבקש:

משביקש המבקש להאריך המועד להגשת התנגדות מן הראוי לדון בבקשתו ולא לקבוע דיון בהתנגדות לגופה, תחילה.

עיינתי בבקשת המבקש ולא מצאתי כל התייחסות מדוע הגיש בקשה להארכת מועד, לא מצאתי, כי יש לו עילה מכוחה יוארך המועד ולא מצאתי, כי מכחיש הוא את מועד מסירת האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

בנסיבות אלו, מקבל אני את תשובת המשיבה ודוחה את תשובת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות.

הואיל ותיק ההוצל"פ נסגר זה מכבר כאמור בהודעת המבקש ומנגד, כעולה מאישור הזוכה הוסכם שיעור שכרו של בא-כוחה ואף צורף תצלום השיק שמסר המבקש לתשלום שכר הטרחה – תיק ההוצל"פ הסגור יישאר סגור, הבקשה כאמור לעיל להארכת מועד נדחית והכל בלא צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: