מ.כ. אור תעשיות בע"מ נ' ליר תעשית לבידים בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד שנדונו במאוחד היות ובמוקדן שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות המתכנסות לחוזה שכירות שנחתם ביום 6.3.98 בין התובעת מזה והנתבעת 1 (להלן: "ליר") מזה (להלן: "הסכם השכירות").

א.עיקר טענות התובעת

1.התובעת העוסקת בייצור דוודי שמש טוענת כי ביסוד ההתקשרות עם ליר בהסכם השכירות עמדה מטרה לשכור מבנה ושטחים הדרושים לפעילותה הייצורית, למשך תקופה ארוכה, וכי על פי הסכם השכירות שכרה מליר אולם בשטח של 2,037 מ"ר וחצר (להלן: "המושכר") במתחם מבני תעשיה הנמצא באזור התעשייה ברמלה (להלן: "המתחם") ואשר היה בבעלות ליר.

2.התובעת ממשיכה וטוענת כי העבירה את מפעלה למושכר בהשקעה כספית אדירה וכן ביצעה התאמות במושכר והכל על בסיס מצגי שווא שערכו כלפיה הנתבעים 3, 2 (להלן בתאמה: "איתן" – ו"עו"ד קונדה") אשר שימשו לעת ההיא כמנהלים ובעלים של ליר.

3.התובעת טוענת כי מצגי השווא התייחסו בעיקרם לטענת איתן ועו"ד קונדה לפיהם קיים היתר בניה למושכר, מצג אשר לגירסת התובעת הסתבר ככוזב והוצג על ידי איתן עו"ד קונדה בידיעה שהוא כוזב.

4.התובעת מוסיפה וטוענת כי ניסיונותיה לקבל רישיון עסק במושכר העלו חרס לפי שהנתבעים סרבו לשאת במטלות המוטלות עליהם כבעלי המושכר.

5.בנסיבות אלו הוגש נגד מנהלה של התובעת מר יעקב כחלון (להלן: "כחלון") כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. כחלון הורשע ובגזר הדין נקבע כי אם לא יושג רישיון עסק עד ליום 18.3.03 – ייסגר המפעל.

6.התובעת מייחסת לנתבעים, ניהול משא ומתן שלא בתום לב, הטעיה ותרמית.

התובעת מוסיפה וטוענת כי גם לאחר מתן גזר הדין הבטיחו ליר ואיתן במסגרת ההטעיות שלהם וטענו כי הם מסדירים את עניין ההיתר.

7.בין לבין מכרה ליר, בסמוך למתן גזר הדין את המתחם ובכלל זה את המושכר לחברת פוליבה בע"מ (להלן: "פוליבה") והתובעת נאלצה להעביר את מפעלה לרחובות ומשכך נגרמו לה נזקים והוצאות כדלקמן:

הפסד דמי שכירות הנובעים מהפחתת דמי השכירות

ששילמה התובעת לנתבעת על פי ההסכם מסכום דמי

השכירות הראויים הנובעים ממצבו הרישויי של המושכר999,680 ₪

שווי השקעות במושכר 303,680 ₪

הוצאות ישירות בהעברת המפעל לרחובות525,606 ₪

פגיעה במוניטין ועוגמת נפש350,000 ₪

סך הכול:2,178,966 ₪

משיקולי אגרה העמידה התובעת את תביעתה על סך 800,000 ₪ נכון למועד הגשתה.

ב.עיקר טענות הנתבעים