מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' תורן

החלטה

אני מתקן הטעות באופן שאני קובע שהמוצג ת/1 הוגש בדיון ביום 25.3.10.

הודעת החשוד מוגשת ומסומנת ת/2.

ניתנה והודעה היום ו' חשון תשע"א, 14/10/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

הכרעת דין

בטרם אדון לגופו של עניין מצאתי להעיר הערות כלליות לעניין הזמן השיפוטי שתיק זה דרש ממערכת המשפט. מדובר במעשה של מה בכך.

אף על פי שאינני קובע כי מדובר בזוטי דברים לפי שהעבירה המתוארת בכתב האישום באה על רקע סכסוך שכנים קשה כפי שיבוטה להלן, ראוי היה לשקול לעומק האם היה מקום להגיש כתב אישום זה. מדובר במעשה של זריקת ביצים כפי המיוחס לנאשם בכתב האישום לעבר דירת המתלונן – מתלוננים.

מצאתי להסב תשומת הלב שתיק זה איננו מנותק מתיק אחר שנדון לפניי שבו נאשם שכן אחר למתלוננים אלה והוא ת.פ 5489/06, שם הוגשו כמוצג תצלומי דירת המתלונן ובמיוחד תצלום המרפסת והתריסים אליהם נזרקו הביצים. דובר בתריסי פלסטיק מלוכלכים מאוד ולא מצאתי להוסיף מילים בענין זה שמא אפגע במתלוננים, אך זריקת ביצים אל תריס כה מלוכלך ספק רב בעיני אם היה מקום להגיש כתב אישום.

בעניין זה לא נעלם מעיני שתמונת התריס לא היתה לנגד עיני התובע עת הכין כתב אישום אך במהלך המשפט ניתן היה לראות במה מדובר.

לגופו של עניין אינני קובע שמדובר בזוטי דברים. כתב האישום כמות שהוא על פניו מגלה עבירה. מעבר לכך, כפי שנגלה לעיני עת שמעתי העדויות בתיק זה ובתיק השני כמפורט להלן, מדובר בסכסוך קשה ועמוק בין המתלוננים בתיק זה לבין שכניהם.

לא אקבע מי מביני המשפחה הוא אשר האכיל חתולים וזה מקור הסכסוך אלא אומר ואקבע כי הסכסוך בין הנאשם ושכנים אחרים לבין המתלוננים הוא על רקע האכלת חתולים, בעיקר על ידי אשת המתלונן.

במוצגים שהוגשו בתיק השני וגם בתיק זה ניתן להבחין ברמת הלכלוך שמא אומר הגועל שגרמה האכלת החתולים לשכנים. אין צורך להכביר מילים. די בהתבוננות כדי לראות תוצאות מעשה האכלת החתולים ואינני מתכוון לגנות המתלוננים על דאגתם לחתולים. דאגה לחתולים היא עניין אחד והיא דאגה מבורכת אלא שיש לחשוב גם על הסביבה ותוך דאגה לחתולים ראוי היה לחשוב על הנזק והפגיעה בשכנים שבאותו בית משותף.

עולה מין האמור לעיל שבין הנאשם לבין משפחת המתלוננים קיים סכסוך על רקע האמור לעיל. קביעה זו חשובה היא כפי שיצויין להלן משום שהכרעת הדין במקרה שלפני כמו במקרים רבים אחרים מבוססת על שאלת מהימנות.

ראיות התביעה שהובאו לפניי מבוססות על עדויות המתלוננים. מדובר באב ובתו. שניהם העידו ולא באופן קוהרנטי כי במועד הנזכר בכתב האישום ראו את הנאשם זורק ביצים, במאמר מוסגר אומר לפי גרסה מסויימת שאף היא אינה עקבית של המתלוננת, דובר על ביצה אחת, לעבר דירת המתלוננים, על פי העדויות פגעו הביצים בתריסי הפלסטיק של מרפסת דירת המתלוננים, פגעו בחדר הסמוך לאותה מרפסת ולפי עדות הבת חלק מקליפות הביצים פגעו במתלונן.

מנגד, עומדת עדותו של הנאשם אשר באופן עקבי ונחרץ דוחה מכל וכל הטענות נגדו. לדבריו תפלו בו המתלוננים אשמת שקר לפי שפעל נגדם לסילוק המטרד שגרמו המתלוננים ובני משפחתם בהאכלת החתולים. לדבריו פעולת הגמול של המתלוננים ומשפחתם נגדו היתה בהגשת תלונות סרק למשטרה ובכך להרתיעו מנקיטת פעולות נוספות לסילוק המטרד.

שקילת ראיות במקרה זה איננה עניין אקטוארי, מספרי, דהיינו כמות הראיות של התביעה אל מול כמות הראיות של הנאשם. שקילת ראיות היא בחינה מהותית של הראיות ואין בכך שמדובר בשתי עדויות, כאמור, של אב ובתו, אל מול עדות הנאשם היחידה, כדי להביא למסקנה שיש להעדיף את הכמות. ואם נלך לעניין זה הרי אעשה שימוש בקלישאה שלא הכמות קובעת אלא האיכות.

כחלק מראיות התביעה הוגש דוח של שוטר שהגיע למקום. אקדים ואומר שנוכח חלוף הזמן וחוסר בפרטים שבדוח הרי כל עובדה שמסר השוטר שהיא מעבר לדוח אין לה משקל או שמא אומר משקל אפסי. הדוח הוא כאמור לקוני ביותר וקשה לסמוך עליו, יחד עם זאת, עולה ממנו כי אין התייחסות לטענה כי חלק מקליפות הביצים פגעו במתלונן.

לפי הדוח ראה השוטר את קליפות הביצים על הרצפה אלא שלפי העדויות היו אלה המתלוננים שמסרו לידי השוטר את הקליפות. מעבר לכך עולה התמיהה מדוע היה על המתלוננים למסור הקליפות לידי השוטר ולא להצביע על המצאותם בדירה.

מהדוח עולה כי השוטר פגש אך במתלונן ולא בבתו וגם זו שאלה שהרי לפי עדותה של הבת גם היא נכחה במקום ואני שואל האם אין בכך כדי לפגוע במהימנות עדויות התביעה.

מעבר לשאלת מספר הביצים שעיתים מדברת המתלוננת על ביצים ועיתים מדברת על ביצה, הרי על פי עדותה כאמור פגע וקליפות ביצים באביה. דא עקא, שהמתלונן מעיד כי לא נפגע מקליפות ביצים, משמע תמיהה ושאלה.