מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' בגרנו

הכרעת דין

מקור הסכסוך המשפטי שבפני, המחלוקת שבין עדי התביעות וגירסת עדות הנאשם הוא בכך שהמתלוננת ומשפחתה, בעיקר משפחתה מצאו עדת חתולים מתחת לבית המגורים בחלק המפולש של הבניין.

בעניין זה מצאתי לציין כי הוגשו תצלומים שיש בהם כדי להביע באופן ברור מקור התקלה בהתנהלות משפחת המתלוננת.

למותר לציין שהנאשם התגורר בעת הרלוונטית בבית המשותף בו התגוררו המתלוננת ובני משפחתה. העובדה היא כי מצאה המשפחה לגדל חתולים מתחת לאותו בית. עוד אציין כי מדובר ב- 10 חתולים. המטרד הוא קשה מנשוא. אני אומר דברים אלו כמי שמחבב בעלי חיים ואין דעתי נוחה עם התעללות בעלי חיים. יחד עם זאת האכלת חתולים כמו לכלוך שיש בעיסוק זה הוא מקור הסכסוך כאן.

במסגרת האכלת החתולים ועל פי התמונות המוצגות במשפט זה כמו במשפט אחר סכסוך עם דייר אחר, נהגה אמה של המתלוננת בתיק זה להניח פגרי תרנגולות כמאכל לחתולים.

המתלוננת ובני משפחתה סבורים בצדק כי מעשה ראוי ומועיל הם עושים, בהיותם חובבי חתולים מצאו כי יש להאכילם ולדאוג לרווחתם. הנאשם מנגד כמו גם דיירים אחרים, לא ראו בעין יפה, המטרד המתקיים בסמיכות כה רבה לדירות המגורים.

על רקע זה נתגלה סכסוך רבוי יצרים בין הנאשם וכמו דיירים אחרים לבין משפחת המתלוננת. על פי עדות המתלוננת בתאריך כתב האישום פגש הנאשם אותה באותו בית ואיים עליה כי ישבור לה את הראש.

על פי גירסת הנאשם לא היו דברים מעולם. לדבריו אינו מכיר את המתלוננת, מכיר את משפחתה, אינו מכחיש דבר הסכסוך עם המשפחה וממילא לדבריו לא איים עליה מעולם.

הנאשם מאשר כי ברוב תסכולו לא יתאפק מידי פעם צעק והרים קולו כקול זעקה ושבר על הלכלוך אך כאמור מכחיש איומים.

עולה מן האמור שהשאלה העיקרית בפנינו שאלת הזיהוי. שאלה ראשונה האם אכן היה הנאשם שאמר אותם דברים למתלוננת, בהמשך הדברים אתייחס לדברים אם נאמרו אם לאו.

ראוי לציין ולהדגיש כי המתלוננת הגישה תלונה בחלוף כחודשיים וחצי מאז האירוע, יש להוסיף כי כממצא ספק בעיני אם המתלוננת הכירה את הנאשם דבר העולה מעדות אמא. אוסיף לכך אותו סכסוך רבוי תסכול וזעם כמקום לגירסת המתלוננת והזיהוי.

שאלת הזיהוי מורכבת בהודעה המאוחרת, במשטרה ידעה המתלוננת לומר מי איים עליה. חלוף הזמן מאז האירוע לתלונה.

אני נותן משקל נמוך לעדות אמה של המתלוננת באשר לזיהוי קולות ששמעה סמוך לכניסת המתלוננת הביתה. בשל אותו סכסוך שיש בין הצדדים משום שהנאשם עשה רבות כדי למנוע ולסלק המטרד בכך שהתלונן בפני גורמים מתאימים.

באולם ביהמ"ש בעת הדיון הצביע המתלוננת על הנאשם כמי שאיים עליה אך גם לזיהוי זה אני נותן משקל נמוך. הדברים ברורים, זיהוי הנאשם בבית המשפט על פי ההלכה אינו בר משקל גבוה.

עולה מן המקובץ שגם אם אני נותן אמון בדברי המתלוננת ובכך קיים בליבי ספק באשר לאמון זה משום ההשפעה הטבעית והברורה של הורי המתלוננת על המתלוננת עקב אותו סכסוך הרי זה אינו נכון וראוי להרשיע על פי מכלול הראיות.

לא יהיה זה ראוי להכריע על רקע תסכול וכעס שניבט ממשפחת המתלוננת כלפי הנאשם. כמו כן כפי שניראה לי מבחינת משפחת המתלוננת מעשה ראוי הם עושים ומתוך כך עולה פליאתם, הסובייקטיבית באשר להתנהגותו של הנאשם כלפיהם, תופעה שיש בה כדי להשפיע על המהימנות.

העולה מן המקובץ שאני מזכה את הנאשם, מחמת הספק.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"א, 16/09/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא