מ.י. תביעות ראשל"צ נ' מונוסזון

גזר דין

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, לפיו ביום 9/10/09 התפרץ לרכב בכוונה לבצע גניבה, בכך ששבר את השמשה הקדמית באמצעות אבן. מייד לאחר מכן גנב מן הרכב שני תיקים שהיו מונחים על המושב הקדמי וברח מהמקום. בהמשך, נטל מתוך התיקים 150 ₪ והחביאם בקירבת מקום. לפיכך, הורשע בעבירה של פריצה לרכב וגניבה מרכב.

כמו כן, הנאשם צירף תיק פ"א 41718/09 (תחנת ראשון לציון) והודה בעבירה של החזקת כלי פריצה מיום 5/10/09 והורשע בעבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הנאשם יליד 1977, לחובתו הרשעות רבות בעבירות רכוש, החזקת סכין, החזקת סמים, סחיטה בכח, פציעה והדחה באיומים. כמו כן, הנאשם ריצה מאסרים ממושכים בני 30 חודשים ו- 18 חודשים.

ב"כ המאשימה טענה כי לכאורה נראה כי מדובר בעבירות רכוש שאינן ברף העליון של החומרה. עם זאת, נסיבות ביצוע העבירות מצביע על העדר חשש ומורא, הנאשם לאור יום ניפץ את חלון הרכב וגנב מתוכו רכוש השייך למתלונן. הפגיעה הינה הן ברכבו של המתלונן והן בגניבת רכושו. ב"כ המאשימה הוסיפה כי אם נצרף לכך את עברו של הנאשם, והעובדה כי העבירות בוצעו על רקע שימוש בסמים, המסקנה המתבקשת הינה כי הנאשם מסוכן לציבור ורכושו, ויש להשית עליו עונש מאסר ממושך. ב"כ המאשימה טענה עוד כי העדר נכונות הנאשם לפנות לאפיק טיפולי מגבירה את הסיכון ממנו.

הסנגורית טענה כי נסיבות חייו הקשות של הנאשם דרדרו אותו לשימוש באלכוהול, סמים ולביצוע עבירות. אביו של הנאשם נרצח לפני כ- 10 שנים וקודם לכן התעלל בכל בני המשפחה, והיה מכור לאלכוהול.

עוד ציינה הסנגורית כי אימו של הנאשם חולה מאוד, והנאשם הוא הקרוב היחיד לה. הסנגורית צינה את ההודייה, החסכון בזמן שיפוטי ואת העובדה שהרכוש הוחזר לבעליו.

ביחס לנסיבות ביצוע העבירה – נטען כי בשנת 2004 ועד מועד ביצוע עבירות אלה, ניסה הנאשם לשקם את עצמו, להירתם לחיים נורמטיביים והעבירות נשוא תיק זה בוצעו על רקע משבר כתוצאה מפרידת בת זוג.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לחומרא ולקולא, ובהתחשב בעברו המכביד של הנאשם וחומרת העבירות בהן הורשע מחד, ההודייה, החסכון בזמן שיפוטי, מאידך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 7 חודשים, בניכוי ימי מעצרו: 9/10/09 עד היום.

מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, והתנאי שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, והתנאי שלא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ' טבת תש"ע, 06/01/2010 במעמד הנוכחים.

עירית וינברג, שופטת

הוקלד על ידי: חדווה ינר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: