מ.י. תביעות ראשל"צ נ' חבקה

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

בתאריך 08/10/09 ניתנה החלטה בעניינו של המשיב ולפיה הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים ובהם בין היתר, מעצר בית מלא בפיקוח אנושי לצד איסור יצירת קשר כלשהו עם המתלוננת.

בתאריך 18/01/10 הודה המשיב במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן. הסדר הטיעון הוצג בפני בית המשפט ובמסגרתו נשלח המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן.

ב"כ המשיב עותר לבטל את תנאי שחרורו של המשיב תוך שהוא מפנה לחלוף הזמן, לתיקון כתב האישום והסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, וכמובן לעובדה כי המשיב שמר באדיקותו אחרי תנאי שחרור והצדיק את האמון שבית המשפט נתן בו.

אציין כי מלכתחילה הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים תוך שהוא סומך ידיו על תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המשיב ועל התרשמות קצינת המבחן כי המשיב מביע צער וחרטה כנים על המעשים ומקבל אחריות מלאה על המעשים הללו. שירות המבחן התרשם כי המשיב הפיק בתקופת המעצר את הלקח המתבקש וכי חלופת המעצר שהוצעה, מפחיתה את הסיכון באופן משמעותי הן בשל טיבה של החלופה, הן בשל האחריות שהמשיב לוקח על עצמו, והן בשל המרחק הגיאוגרפי בין המשיב למתלוננת.

ב"כ המבקשת מתנגדת להקלה בתנאים תוך שהיא מפנה לכתב האישום בו הודה המבקש אשר לטעמה מלמד על מסוכנות ממשית הנשקפת מפניו.

אכן המעשים המיוחסים למשיב מקימים חזקת מסוכנות ונדמה שאין חולק כי אכן מלכתחילה היה מקום להשית תנאים מכבידים על המשיב על מנת לאיין את מסוכנותו.

אשר לשאלת חלוף הזמן בית המשפט אינו רואה בחלוף הזמן כנסיבה בלעדית המצדיקה שחרור והקלה בתנאים. יחד עם זאת בחלוף הזמן יש כדי לתת אינדיקציה בכל הנוגע למידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

בחלוף פרק זמן ממושך כל כך, בו שמר המשיב באדיקות על התנאים ולא יצר כל קשר עם המתלוננת וכאשר הדברים הללו באים בנוסף להתרשמות קצינת המבחן כי המסוכנות הנשקפת מפני המשיב פחתה כבר בשלב הראשוני ולאחר ששהה במעצר ממש מאחורי סורג ובריח, הרי שיש בכך להשליך באופן ישיר על מידת המסוכנות ועל עצמת המסוכנות של המשיב.

המשיב הוכיח כי הוא ראוי לאמון שנתן בו בית המשפט ובנסיבות הללו, נדמה כי בשלו התנאים להקל בתנאי מעצרו.

המשיב עומד בערבו של מתן גזר דין בעניינו ונדמה כי הסרת התנאים כולם לאו דווקא תטיב עם המשיב וחלילה יכולה להיות דוקא זו שתציב "מכשול בפני עיוור".

סוברני כי יש ללכת כברת דרך בהקלה בתנאי שחרורו של המשיב אך אין מקום להורות על ביטול גורף של כל התנאים המגבילים.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לענין, הנני מורה על שינוי תנאי שחרורו של המשיב כדלקמן:

א.המשיב ישוחרר ממעצר הבית בו הוא מצוי.

ב.נאסר על המשיב להכנס לאזור המרכז מהעיר תל אביב ודרומה עד תחום העיר רחובות.

ג.נאסר על המשיב ליצור קשר כלשהו ישיר או עקיף עם המתלוננת.

ד.נאסר על המשיב לנהוג ברכב מנועי מסוג כלשהו.

כל הערבויות וההפקדות שנחתמו בתיק ישמשו גם לצורך הבטחת תנאי שחרורו אלה.

יפר המשיב תנאי מהתנאים שנקבעו, ייעצר ויובא בפני שופט.