מ.י. תביעות ראשל"צ נ' דהן

בפני

שופטת איטה נחמן

הכרעת דין

בתאריך 4/7/12, לאחר שמיעת הראיות , הודעתי על זיכויו של הנאשם לאור מכלול הראיות שהוצגו בפני,כאשר המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה מעל לכל ספק סביר.להלן נימוקי.

מבוא:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תגרה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 191 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק"); היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 בחוק.

על פי עובדות כתב האישום ביום 27.4.2008 נהג הנאשם ברכבו בכביש המוביל לכפר חב"ד. עת הגיע הנאשם לכניסה לכפר, נהג המתלונן כנגד כיוון הנסיעה והחל פונה שמאלה בניגוד לקו ההפרדה המסומן על פני הכביש. המתלונן עצר את רכבו, בנסיבות אלו הנאשם לא הספיק לבלום והתנגש ברכבו של המתלונן. הנאשם ירד מרכבו ופנה אל המתלונן בבקשה כי ימסור לו את פרטיו, ומשסרב המתלונן החלו חילופי מהלומות הדדיים בין הנאשם למתלונן. בהמשך גרם הנאשם להיזק במזיד לרכבו של המתלונן, בכך שניפץ את שמשת רכבו כאשר היכה בו באגרופו.

בתאריך 17.11.2010 הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, משכך נקבע התיק לשמיעת ראיות בפניי.

ראיות המאשימה:

עת/3 רס"ב מספין דסטה (להלן:"השוטר")- העיד כי קיבל את המזכר עם פרטי האירוע, ולאחר שהשיג את מספר הטלפון של הנאשם דרך 144, התקשר אליו ושוחח איתו על פרטי המקרה. הנאשם סיפר לו על תאונת הדרכים אשר הסתיימה בפגיעת נזק בלבד, ואת השתלשלות האירועים לאחריה. הנאשם ביקש מהמתלונן להחליף פרטים, ובתגובה החל המתלונן לקלל אותו.

כאשר נשאל העד למעשי האלימות של הנאשם והמתלונן באירוע, השיב כי המתלונן נתן לנאשם שני אגרופים, והנאשם שבר לו את השמשה.

הודעת הנאשם מיום 28.4.2008 שעה 11:35 – הוגשה וסומנה ת/1.

ראיות ההגנה:

עה/1 מר מאיר דהן (להלן:"הנאשם")- העיד כי המתלונן חצה ברכבו את הקו לבן, ובשל כך נגרמה התנגשות בין הרכבים. בעת התאונה ביתו הקטנה אשר הייתה איתו ברכב החלה לבכות, והוא לא ידע אם נגרמה לה פגיעה או שעלולה להיגרם לה פגיעה עתידית בעקבות התאונה. לדבריו הוא ביקש מהמתלונן את פרטיו, בכדי שאם יגרם נזק עתידי יוכל לפנות אליו. בתגובה לבקשתו, החל המתלונן לקלל ולדחוף אותו, והוא הרגיש מאוים.

עוד העיד, כי הדחיפות הפכו להדדיות, וכאשר הוא דחף את המתלונן נשברה השמשה של האוטו, והוא שילם עבור הנזק שנגרם.

בחקירתו הנגדית, חזר הנאשם וסיפר כי לאחר שהתנגש ברכבו של המתלונן, הוא ביקש ממנו את פרטיו. המתלונן בתגובה סירב והחל לצעוק ולקלל. עוד סיפר, כי החלו דחיפות, וכאשר הוא הרגיש מאוים, היכה את המתלונן בחזרה בתור הגנה עצמית. כתוצאה מכך נשברה השמשה ברכבו של המתלונן ועל כך הוא שילם.

כאשר נשאל הנאשם מדוע במקום להיכנס לתגרה עם המתלונן ולא להסתפק ברישום מספר הרכב ולהגיש תלונה במשטרה, השיב כי הוא ראה שהרכב שכור והוא לא ידע אם הוא יוכל לזהות את האדם שנהג ברכב בדיעבד.

הנאשם סיפר, כי לאחר הדחיפות הוא החל להתגלגל עם המתלונן על הכביש, עד שמישהו ראה את המכות והפריד. לדבריו, המתלונן רץ אחריו והוא נפל על הכביש, ולאחר מכן הגיעו אנשים לעזור לו.