מ.י. תביעות ראשל"צ נ' אליאסי

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר במסגרתה מתבקשת אני לעיין בתנאי שחרורו של המשיב ולבטל את כל התנאים המגבילים בהם שוהה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסמים בצוותא חדא, והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים ובדצמבר 2008 הורה בית המשפט על שחרורו בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית מלא בבית הוריו ובפיקוחם.

בהמשך הורה בית המשפט על הקלות בתנאי שחרורו של המשיב בדמות מתן אפשרות ליציאה לעבודה בפיקוח וכן שעות התאווררות.

במהלך הדיון היום הסתבר כי אף על פי שבית המשפט נתן הוראה המאפשרת למשיב לצאת להתאווררות בכל ימי השבוע, עקב תקלה בפרוטוקול שאינה מוסברת קיבלו הצדדים לידם החלטה ממנה נשמטה אותה הקלה, כך שבפועל הגם שבית המשפט אפשר את ההקלה, המשיב לא יצא לשעות התאווררות במהלך הימים שנוספו לו.

ב"כ המשיב עותרת כאמור לבטל את מעצר הבית שהושת על המשיב וזאת תוך שמפנה היא לחלוף הזמן, לעובדה כי המשיב שמר בקפדנות עד היום את התנאים שהוטלו עליו, והצדיק את האמון שבית המשפט נתן בו באופן מלא.

ב"כ המשיב מפנה לתסקיר מעצר שהוגש לצורך הדיון היום אשר אף הוא ממליץ כי בית המשפט ישקול ביטול תנאי מעצר הבית.

תסקיר המעצר מציין כי המשיב שולב בקבוצה טיפולית, מתמיד בהגעתו למפגשים, לוקח חלק פעיל ומשתתף והינו בעל יכולות ללמידה וקבלת תובנות.

ב"כ המבקשת מתנגדת להקלה בתנאי שחרורו של המשיב ומפנה את בית המשפט לחומרת העבירות בהן הודה והורשע המשיב, המלמדות על המסוכנות הנשקפת מפניו, לעובדה כי למרות גילו הצעיר צבר לחובתו עבר פלילי מכביד בין היתר, בעבירות אלימות, סחיטה, שוד ועבירות רכוש.

לדבריה נוכח העבירות המיוחסות למשיב, הרי שבהתאם להלכה הרווחת מן הדין היה כי ייעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים ואולם, כל הנימוקים המובאים כיום על מנת שבית המשפט יקל בתנאי שחרורו, כבר נלקחו בחשבון שעה שבית המשפט הסתפק בקביעת חלופת מעצר בענינו חלף מעצרו.

לדברי ב"כ המבקשת מאז מועד ההקלה האחרונה שניתנה בעניינו של המשיב ביום 09/03/10 לא התגלו כל עובדות חדשות וחלוף הזמן כשלעצמו אינו בבחינת חזות הכל ועל בית המשפט לאזן בין הפגיעה בחירות המשיב לבין האינטרס הציבורי והגנה על הציבור מפני המשיב.

לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטות שניתנו בעניינו של המשיב, בתסקיר המעצר, ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לבטל את מעצר הבית באופן גורף כך שיותרו כל התנאים שהושתו על המשיב.

המשיב הורשע בעבירות חמורות ביותר וחרף גילו הצעיר נזק לחובתו עבר פלילי מכביד בעבירות חמורות.

מלכתחילה התלבט בית המשפט ולא בלי היסוס, הורה על שחרורו של המשיב , ואף בהמשך הביע בית המשפט התלבטותו האם יש לאפשר למשיב לצאת לעבודה. בסופו של יום, הכריעה את הכף ההכרה בחשיבות של מתן אפשרות לאדם לפרנס עצמו, ולהיות טיפול יצרני.

גם שעות ההתאווררות שניתנו בעניינו של המשיב ניתנו במשורה ובליווי ובפיקוח וזאת נוכח המסוכנות הנשקפת מפני המשיב.

נכון שחלוף הזמן כמו גם שיתוף הפעולה בהליך הטיפולי, עומדים לזכותו של המשיב, באופן שמפחיתים הם מרמת המסוכנות הנשקפת מפניו, אך איני יכולה לומר כי מבטלים הם את אותה מסוכנות לחלוטין.

מה גם שעל פי התסקיר שהוגש לתיק בית המשפט, עולה כי המשיב מצוי בשלב טיפול ראשוניים בלבד, ומתסקיר שהוגש במסגרת התיק העיקרי במרץ 2010 עולה כי שירות המבחן סבור כי להליכים המשפטיים ולמעצר הבית בו נתון המשיב, ישנה השפעה ממתנת ומרגיעה לגביו ושירות המבחן סבור כי המשיב זקוק להמשך טפול במסגרת סמכותית, מכוונת ומציבת גבול.

התרה גורפת של תנאי השחרור, אם כן, לא רק שאינה הולמת נסיבותיו של התיק והמשיב שבפני, אלא אף אינה מתיישבת עם דברים אותם ציין שירות המבחן בתסקירו הקודם אשר ניתן אך לפני כחודשיים וחצי.

יחד עם זאת ונוכח העובדה כי המשיב עד היום הצדיק את האמון שבית המשפט נתן בו, באה אני לכלל מסקנה כי זכאי הוא להנות מאמון נוסף.