מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשקלון נ' יאנה ואח'

גזר דין

הנאשם, יליד 1976, הורשע על פי הודאתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון – איום, בנסיבות המפורטות בכתב אישום מתוקן. לפי כתב האישום, בין היתר, קשר הנאשם קשר עם אחרים, לאיים על שני מתלוננים שסרבו למכור לקטין משקה אלכוהולי בעסקם, זאת תוך שהנאשם והאחרים "דיברו ביניהם על מנת לארגן מספר כלי רכב, לאסוף אנשים רבים, ודברים נוספים כדי להגיע לקיוסק..." במטרה להפחיד ולאיים. על פי כתב האישום נסע הנאשם והאחרים ברכב אחד עד שנעצרו בסמוך לקיוסק בו עבדו המתלוננים אולם הקשר לא יצא אל הפועל בעקבות פעילות יזומה של משטרת ישראל.

יצויין כי על פי הסדר הטיעון נמחק האישום כנגד שלושה אחרים ואותם "אחרים" המוזכרים בכתב האישום המתוקן, המוזכר לעיל, לא הועמדו לדין.

לעניין עברו הפלילי של הנאשם יאמר כי לחובתו הרשעה אחת קודמת, המאוחרת לביצוע העבירה עליה נותן היום את הדין, מבימ"ש המחוזי בבאר שבע בגין קשירת קשר עם אחרים לביצוע פשע בגינו נדון למאסר בפועל למשך 19 חודשים וכן מאסר על תנאי למשך 10 חודשים.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הדגישה את חומרת העבירה בהדגישה כי זו מטילה אימה על נפגעים ובני משפחותיהם, בין היתר ויש מקום לתגובה עונשית קשה. לפיכך, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל שלא יפחת מ-15 חודשים במצטבר למאסר אחר, מאסר על תנאי, קנס כספי ופצוי כספי למתלוננים.

מנגד הסנגור טען כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי כך שאותם סממנים מחמירים שהיו בכתב האישום המקורי הוסרו, והעבירה שבה הורשע הנאשם נמצאת ברף הנמוך של עבירות העוון. הודגש כי ההסדר שהושג בא בעקבות קשיים ראייתיים ניכרים. עוד נטען כי עניינו של הנאשם אינו שונה משל אחרים שהמאשימה החליטה למחוק מכתב האישום ואין זה סביר שיוטל על הנאשם עונש של מאסר בפועל שכן גם במקרים יותר חמורים של עבירה מושלמת לא נוהגים בתי המשפט לגזור עונשים מסוג זה. צויין כי למעשה במועד ביצוע העבירה הנאשם היה נטול עבר פלילי וכי המאסר שהוא מרצה הוטל עליו בגין עבירה המאוחרת לביצוע עבירה זו. הנאשם טרם מעצרו עבד והוא אב לארבעה ילדים בתוך כך עתר הסנגור להסתפק בעונש מאסר מותנה כעונש הולם ולחילופין להורות על כי כל תקופת מאסר שתוטל, ולו מינימלית, תרוצה בחופף למאסר שהנאשם מרצה. עוד הטעים כי אין היגיון להורות על פיצוי למתלוננים שלא נפגעו ולא היה כל מגע בינם לבין הנאשם ובאשר לקנס ציין כי יש להתחשב בכך שבני משפחתו של הנאשם יאלצו לשלמו בנסיבות העניין.

הנאשם מצידו הביע חרטה על מעשיו וביקש כי תנתן לו הזדמנות לשקם את משפחתו ולאסוף את השברים.

בחנתי את טענות ב"כ הצדדים לחומרא ולקולא. לעניין שיקולי החומרא יש להביא בחשבון כי הגם שמדובר בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון, תוכן הקשר ומהותו מלמדים על חומרתו שכן מדובר בתכנון לביצוע עבירה בצוותא חדא עם אחרים תמימים הזכאים להגנת בימ"ש. מנגד, לא ניתן להתעלם כי העונש המקסימלי הקבוע בחוק לביצוע עבירה של קשירת קשר לעוון הינו שנתיים מאסר, כי הנאשם נטול עבר פלילי, כי הביע חרטה, כי נטל אחריות למעשיו וכן כי מלבדו לא נותן איש את הדין על העבירה בה הודה. בהתחשב בנימוקי החומרא לא אוכל להסתפק בהטלת מאסר מותנה בלבד לעניין רכיב המאסר הנני סבורה כי יש להשית מאסר בפועל ואולם לעניין משך המאסר והאופן בו ירוצה, יש וודאי להביא בחשבון את נימוקי הקולא כפי שבאו לידי ביטוי בטיעוני הסנגור.

לכן בשוקלי את הטיעונים לכאן ולכאן, נראה כי האיזון הראוי יהיה בהטלת תקופת מאסר מידתית בהתחשב בנסיבות העניין כולו ולפיכך הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

8 חודשי מאסר בפועל לריצוי מהיום ובחופף לכל מאסר אחר אותו מרצה.

8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או עבירה מסוג איום.

קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים חודשיים החל מיום 1.10.2010 בהתחשב בשביתת המזכירויות.

מפקד כלא שקמה יאפשר לנאשם שיחת טלפון לקרובי משפחה.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תש"ע, 04/07/2010 במעמד הנוכחים.

דינה כהן, סגנית נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: